היום דיברתי עם בוגי וניסיתי להביא לה רעיונות לתחפושות. באחד הרעיונות שלי היה צריך שטריימל. שטריימל, למי שלא יודע, זה הכובע הזה:

ולמי שזה עדיין לא ברור, על הראש הוא נראה כך:

הבעיה היא שבזמן השיחה לא זכרתי איך קוראים לכובע הזה, והיא לא הצליחה להבין מהתיאורים שלי על מה אני מדברת. כדי לפתור את התעלומה, קראתי לאמא שלי ושאלתי אותה, וכך זה נשמע:
גהה: *צועקת* "א-מאאא!"
אמשלי: *קולות צעדים שמתקרבים לחדר שלי* "מה?"
גהה: "איך קוראים לכובע הזה של החרדים?"
אמשלי: "איזה כובע? אני לא מבינה על מה את מדברת".
גהה: *מתחילה להתעצבן* "נו השחור הזה עם הפרווה מסביב!"
אמשלי: "לא יודעת... סומבררו?"
אתמול בערב היה לי יום נפלא, והבוקר שלו היה מבחינתי לא פחות טוב. יש לי חבר נפלא, חברות ממש טובות והמזג אוויר בכלל מעלה את המצב רוח. אם המבחן החוזר בתורת החומרים והריאיון בהמשך השבוע יהיו טובים החיים שלי יהיו כוורת (שזה פי אלף יותר טוב מדבש).
שבוע טוב, ומרץ שמח. אני יודעת שבשבילי הוא יהיה כזה.