בלוגהה

הוא התקשר אלי לפני שני לילות ופתח בצורה לא אופיינית.
"יש לי חדשות רעות" הוא אמר, בזמן שפעימות הלב שלי התחילו להאיץ "קיבלתי מייל מבעל הדירה שלי והוא רוצה להעלות לי את השכ"ד".

המבורגר גר בישוב קטן ומבוקש. עיר שיש בה אוניברסיטה ולכן קהל סטודנטים הנואש למגורים, בעלת גישה נוחה לתחבורה ציבורית הממוקמת כ25 דקות מעיר הבירה ומרוחקת כעשר דקות מהעבודה שלנו שמעסיקה אלפי אנשים שמעדיפים מטבע הדברים לגור בקרבת מקום.
הדירה בה הוא מתגורר היא קטנה. יש בה חדר שינה אחד, חדר שירותים אחד וחלל אחד מעט גדול יותר המכיל את המטבח והסלון. אפשרויות האחסון לא מספקות ובחירת הרהיטים, שהיו כאן כבר עם הגיעו, לא נעשתה במחשבה רבה והתוצאה היא שהדירה מרגישה קטנה עוד יותר. המבורגר שילם עד כה 3200 ש"ח על התענוג.

"הוא כתב במייל שלפי מצב השוק כרגע, דירה כמו שלי שווה לפחות 3700 ש"ח ושאם לא נגיע להסדר עד ינואר כנראה שאצטרך לעזוב".

"זו חתיכת קפיצה במחיר!" התפלאתי "מה אתה מתכוון לעשות?".
"קודם כל, אשלח לו מייל בחזרה. הוא כתב ש-'אם לא נגיע להסדר' אז אני מקווה שזה אומר שהוא מוכן לאיזשהו משא ומתן".
"אוקי, ואם הוא לא יסכים לרדת מ3700 ש"ח, תהיה מוכן להשאר?"
"לא היה איכפת לי להשאר אם הייתי חושב שהדירה הזו את הסכום הזה אבל... אני לא יודע".

התחלנו לחפש יחד, באופן שטחי למדי, דירות בלוח מקוון.
מצד אחד, הוא מאוד היה רוצה להשאר ביישוב הזה כי הוא נח לו, במיוחד לאור העובדה שאין לו רכב כרגע והתחבורה הציבורית לעבודה וממנה זמינה. אמנם יש לו כסף שחסך עבור רכישת רכב אבל זה אומר שהוא יצטרך למצוא אחד כזה בפרק זמן קצר.
מצד שני, לא באמת הצלחנו למצוא בישוב הזה דירה שתהיה שווה את המחיר. ראינו כמה דירות עם שני חדרי שינה שאין לו צורך בהם, שלא היה מוצלחות במיוחד ובמחירים שמתקרבים מאוד לאיזור ה-5000 ש"ח בחודש.

"אתה יודע שאתה מוזמן להשאר אצלי אם תרצה".

הוא אמנם לא העלה את הנושא בעצמו אבל ברור היה לי שזו אופציה. נראה היה שגם הוא חשב על זה אבל בגלל שאני כאן לזמן מוגבל אני מניחה שהוא היה רוצה למצוא מקום משלו ולהיות בראש שקט.
" תחשוב על כל הכסף שאתה יכול לחסוך במגורים איתי... אומר לך מה, אתה יכול לעבור לגור איתי והטיול לברבדוס שדיברנו עליו? עליך".
"דיל מעניין" הוא צחק "אין בעיה, אם אני עובר אלייך הטיסה עלי"

יא תחמן, אמרתי טיול, לא טיסה. או שאולי הוא מתחיל להשחיז את יכולת המיקוח שלו לפני שהוא מדבר עם בעל הבית? שיהיה.

נסיון העבר שלי לא מאוד מוצלח בנושא הזה. לתחושתי המעבר שלי לדירתו של האקס בזמנו הייתה תחילת הסוף ומשם הכל הדרדר במהירות, אולי גם בגלל שקצת כפיתי עליו את המעבר הזה. אבל כאן זה הוא שעובר לדירה שלי וההצעה למגורים משותפים באה ממני. מה גם שהוא הרבה יותר רגוע ופחות נוטה לעצבים מהאקס המרוקאי ההוא.

איך הסיפור הזה יתפתח? האם אמצא את עצמי בנסיון שני של מגורים עם בן זוג? האם נעלה אחד לשני על העצבים? ימים יגידו.
המשך יבוא.

• תתעוררי, אירופה הנאיבית.
• הם אכלו מה שהם בישלו.
• ממשלת צרפת צריכה להגיב באיפוק ולחלק את פריז, סליחה, בריז.
• בוגד מי שמשנה את תמונת הפרופיל שלו לדגל צרפתי.
• מגיע לצרפתים האנטישמיים האלה.
• בצרפת אין כיבוש, מה התירוץ הפעם?
• איך זה שלא סיקרו כך את הפיגועים האחרונים בירושלים?
• אולי עכשיו הם יבינו עם מה אנחנו מתמודדים כל השנים.
• הם צריכים להרוס מסגדים.
• צריך לשלוח להם סיוע תוצרת ההתנחלויות.

ועוד ועוד ועוד.

השמחה לאיד של חלק מחברי לפייסבוק מבחילה אם כי קול קטן ועצוב בראשי בהחלט היה שמח לו היינו מקבלים ולו עשירית מההבנה והאהדה שהצרפתים מקבלים בעת הקשה הזו. אני נוטה להסכים עם אלו שאומרים שכל פיגוע טרור וכל הרג של חפים מפשע הוא נוראי ללא קשר למוצא, לדת או להתקטננויות אחרות והלוואי והייתי שומעת את הקולות הללו במרחב האינטרנט כשמדובר על אירועים שמתרחשים בארץ. הלוואי שהייתי מזהה נימה של צער והזדהות לפני המילים "כיבוש" ו-"יהודים" או "מוסלמים". רצח לא יכול להיות מוצדק בשום אופן ולא משנה על איזה רקע מדובר או מיהו הנרצח. 

על הפיגוע הרצחני באוניברסיטה שבקניה גם אני לא שמעתי עד לפני כמה ימים ובאמת שלא ברור לי איך זה שהעניין כמעט ולא קיבל הד תקשורתי. כי לא מדובר במדינה אירופאית נוחה? כי זה רחוק מהעין רחוק מהלב? מותו המצער והמיותר של ססיל האריה, גם הוא אפריקאי, סוקר היטב בכל הערוצים אז למה מותם של 148 סטודנטים- בני אדם! - לא היה חשוב מספיק כדי לפתוח מהדורות חדשות? ואולי אם הצייד לא היה אמריקאי גם על זה לא היינו שומעים. 

אולי אני נאיבית, ונוחה להשפעה והפחדה אבל העיתונים והכתבות ברשת מלאות בדיונים על דעא"ש, טרור חוצה יבשות, רבבות חפים מפשע שמתים ללא אבחנה, שנאת זרים במערב, מדינת מופת כמו שבדיה שהופכת לבירת האונס העולמי, מיליונים של אנשים שמוכנים למות ולקחת איתם לקבר כמה שיותר אנשים בשמו של אל, מטורפים שהתמריץ שלהם להתפוצץ לאלפי חתיכות הוא בתולות (ומה תעשה איתן בדיוק עכשיו כשהזין שלך הפך לבשר טחון?), הנהגות שמאדירות רצח ומשלמות משכורות לאלמנות של אלה שהלכו ורצחו, מיליונים של נשים שהפכו לחפץ בעל תווית מחיר או לקורבנות אונס משוללות זכויות לחלוטין כי כך היה בימיו של אתם יודעים מי לפני כאלף וארבע מאות שנה, הומואים שמוצאים להורג ע"י השלכתם מהגג, מדינות מערביות שמפתחות שנאת זרים, לאומנות שמרימה את הראש, נסיון נואל להיאחז ברעיונות נאורים ודמוקרטיים בזמן שגורמים אפלים מנצלים את זה לרעה (היטלר כזכור נבחר גם הוא לשלטון בצורה דמוקרטית) וכל הדברים הנוראיים הללו שמתחוללים סביבנו שגורמים לי להאמין ולפחד שאת מלחמת העולם השלישית אראה לצערי עוד בימי חיי.