בלוגהה

הרבה לחץ לאחרונה, לחץ טוב אמנם אך הוא משפיע עלי כמו כזה שלילי- אני יודעת שאני צריכה להזיז דברים וזה לטובתי אבל היצר הדפוק שלי מאבן אותי ומונע ממני לקדמם בקצב שציפיתי. נו שוין.

אז השעון החדש בצד ימין סופר עד הטיסה הקרבה לפרו, עם השותף שמצאתי. החיסונים נתנו היום, אכלתי סרט רציני על העניין כמו שהיה ברור לי שיקרה אבל בסופו של דבר היה פחות גרוע משציפיתי, גם חינה שהתלוותה אלי אמרה שבסה"כ היא הופתעה לטובה. יכול להיות שלאט לאט אני מתגברת על הפוביה שרדפה אותי שנים? עם רופאי שיניים השלמתי, עם חיסונים כנראה שחלה התקדמות, אני רק צריכה לראות איך אגיב בפעם הבאה שיעשו לי בדיקת דם. בתקווה כמובן שזה לעולם לא יקרה שוב.

אז השותף ואני מחלקים בינינו כל הזמן מטלות לגבי הטיול, כאלה שאין לי עצבים להשלימן. אני מקווה שהתכנון לא יהרוג את הספונטניות ומצד שני אין לנו יותר מדי זמן ככה שתמיד עדיף שבארסנל תהיה אופציה ב'.

חינה הפילה עלי לארגן לה מסיבת רווקות שאמורה להתקיים מחר, ממנה יש לי בעיקר תיאוריה כמעט ללא שום חלק ביצועי מוכן ותקווה כנה שהבנות לא יאכזבו במטלה הקטנה שהפלתי עליהן. מחר מצפה לי יום עמוס של ארגונים והנה אני יושבת בשעת לילה מאוחרת כותבת דברים שיכולים היו להדחות ליום אחר, ומנסה להחזיק את עצמי שלא לנגן בגיטרה אלא פשוט ללכת לישון כדי שאקום מוקדם מחר בתקווה שאספיק להשלים את הכל בזמן כדי שלא אאכזב אותה או את עצמי. מקווה שיסתדר.

וסתם כי אני חייבת לזרוק מילה בנושא: היה לי עצוב מאוד לשמוע על מותה של איימי וויינהאוס. "הכתובת הייתה על הקיר" כולם אומרים ובצדק ובכל זאת קשה להתעלם מהטרגדיה שבה כולם ידעו ואיש לא עשה. בעיני היא הייתה זמרת נפלאה (לא סתם תמונתה מתנוססת ברשימה השמאלית כאן) ששררה נהדר ובסגנונות מגוונים, באופן אישי ציפיתי מאוד לאלבום השלישי שלה שקיוויתי שיספיק לראות אור וברור היה לי שהייתי חורשת אותו בדיוק כמו שעשיתי במשך חודשים שלמים עם שני הראשונים שלה. אני מקווה שבעיית ההתמכרות לסמים תקבל מודעות גבוהה בלכתה כדי שאולי יצא משהו טוב מכל הסיפור העגום של חייה. יהי זכרה ברוך.

שם רחוב בתל אביב שבקרבתו נמצאת תחנת הרכבת סבידור מרכז, מתחם אותו אראה הרבה בתקופה הקרובה שהרי משם תצא ההסעה לעבודה שלי ב... אינטל קריית גת. אז כן, בשעה טובה הודיעו לי שהתקבלתי וכבר הוזמנתי למעמד הצעת העבודה בו סופסוף גילו לי כמה אני עומדת להרוויח שם (משכורת חמש ספרתית). לאחר יומיים אישרתי את ההצעה וכעת הקבלה שלי מותנית בבדיקת רופא שגרתית, משהו שאני אמורה לעבור ללא שום קושי.

אז עכשיו כשאני יודעת שאתחיל לעבוד בעבודה רצינית ומתגמלת בתחילת אוקטובר, השאלה היא מה עד אז. אם חברתי הטובה חינה (כבר המון זמן שלא השתמשתי בכינויים המפגרים האלה) לא הייתה מתחתנת באמצע אוגוסט, הייתי ממהרת לטוס לחו"ל ולחזור רק ימים ספורים לפני תחילת העבודה, אך מכיוון שכאמור אני מוכרחה להיות בארץ בתקופה הזו, כי הוטל עלי לארגן גם את מסיבת הרווקות שלה, התקופה הפנויה שלי מתחלקת ללפני ואחרי.

הרעיון המוביל עד לאחרונה היה להמשיך לעבוד ולחסוך כסף עד סוף יולי, ובתחילת אוגוסט לטוס עם שוף לכמה ימים בברצלונה לפני החתונה ומיד לאחריה לטוס לכמעט חודש וחצי במרכז אמריקה אבל אני לא בטוחה שאפשר לסמוך עליה שתתארגן כראוי עד תאריך היעד, מה גם שאני מתחילה לחשוב שאולי חבל לי לבזבז את הזמן וכדאי לי להתפטר, להלוות כסף ממישהו- הרי כשאתחיל לעבוד לא אמורה להיות לי בעיה לשלם בחזרה- ולטוס עוד לפני החתונה לשבועיים ליעד קרוב יותר, אולי איזה טיולון מורחב באירופה?

בקיצורו של עניין, יש לי המון התארגנות לעשות, ולשם שינוי מדובר על דברים חיוביים ונחמדים ועם זאת עדיין מדובר על המון חשיבה ותכנון, צד שאני לא חזקה בו במיוחד. בהצלחה לי.