נחייה מדקה לדקה

טוב..ככה..שונאת?אוהבת?כועסת?

כן,הכל.

אבל עם הזמן כל רגש נחלש,גם אהבה באותה מידה של השנאה.

בסופו של דבר כל אדם משתנה לאן שהוא רק ירצה,

ואני לא פה כדי להגיד אם זה טוב או רע,

זאת דעה שלי,ואני אשמור אותה לעצמי.

וואלה..כבר לא אכפת לי ממשהו או ממישהו,

וכן אני לומד על טעויות שלי,אני לא נופלת לאותו פח פעמים.

לא באלי להיפגע,עם כל הכבוד לעיניין,אין הרבה אנשים שסמכתי עליהם בעבר,

ולא היו הרבה אנשים שהיה אכפת לי מהם באמת ומכל הלב,

חבל  שהמעגל מצטמצם בכל יום..כי גם ככה הוא היה מצומצם

לי לא חבל,כבר לא..שנה היה לי אכפת,עם כל רגע שעובר כבר פחות,

ואני שמחה,

באמת שכן,

הוכחתי בעיקר לעצמי שאני יכולה להיסתדר גם לבד,

זה נישמע כמו בלוג של איזה מתאבדת..אז ממש לא..

יש לי חברים  שאני אוהבת אותם,

אבל אני לא ארשה יותר לאף אחד להיכנס לי ללב יותר עמוק מסתם חברים,

כך שהכל דבש=]

 מה..לא?

.