אני יודעת שאני עדיין כזאת.

שמידי פעם כשאתה שוכב על המיטה-וחצי שאתה לא יודע שיש לך אתה נזכר בתלתלים שלי ואיך שהם היו עוטפים אותך כשהייתי שוכבת על הבטן, ואתה עלי. אני יודעת שאתה נזכר באדים על החלון אחרי שעתיים וחצי של אהבה טהורה, איך הם ידעו בדיוק להסתיר אותנו מעיני העוברים-ושבים. בוקר. אור ראשון ועין פקוחה. יד מטיילת על הבטן.

אני יודעת שאתה נזכר בהשקמות שלי, ובכמה שקשה להעיר אותי. אתה בטח חושב על הבוקר ההוא, 3 שעות במיטה, מקלחת ולעבודה. אתה בטח זוכר את הערב הראשון. טיול על שפת הים, שנינו רועדים. אדים על החלון...

ואת הלילה אצלה... "אני אוהב אותך..." בדיוק שניה אחרי ש...

אתה בטח זוכר את המבט שלי. כ"כ כנה, תמים, מאושר.

אתה בטח יושב על הספה בסלון, לצד ערכת השחמט העשויה אבן וקורא ספר שקנית בהמלצת אותה מוכרת פזיזה. בטח גם ממנו תתאכזב בסוף, אך תמשיך לקרוא עד המילה האחרונה. כזה אתה.

ובטח תחשוב על כך, ששיחקנו רק פעם אחת.

איך לכדתי אותך בפינה.. פעם אחר פעם, איך הגאון לא מצליח?

שח-מט.

בסוף כולם מצליחים (:

מסקרן אותי לדעת אם אתה חושב עלי כשאתה שוטף כלים.

אני חושבת שכן, אחרי שגיליתי שגם אותי מחקת מהתוכנה הארורה והכה-ידועה היום. אבל לי לא טרחת לשלוח מכתב פרידה. אתה צודק. זה לא מגיע לי.

לא חסמת את התמונות.

טונה ועגבניות מסודרות יפה יפה.

ארוחה לשניים, אני תוהה מי הבחורה החדשה. סתם, מתוך סקרנות וקנאה טבעית, אני רק בן אדם.

אתה זוכר?

לילות קצרצרים על מיטה מוגבהת.

לצד מוזיקת לילה נעימה, אימונים.

מעניין אותי... אם מחקת את הסרטונים.

ואת התמונות.

או שאולי...

מידי פעם, אתה עוד חוטא בהצצה חטופה אל פני?

אתה נזכר בתנועות הגוף שלי שכ"כ אהבת?

אני יודעת שאהבת איך שהגוף שלי זז בצורה טבעית כ"כ.

מעניין אותי אם מישהי יודעת לנשק אותך טוב כמוני.

נשיקות על החול... עיניים עצומות... עדינות עדינות... כמעט בלתי מורגשות.

מעניין אותי אם אתה זוכר את הצמר. חוט ירוק.

אגב, הוא נשאר כמו שהיה. משום מה, אני לא מרגישה דחף מיוחד לסרוג בו.

מעניין אותי אם חסמת אותי גם במסנג'ר, את זה אני לא יכולה לבדוק...

ואם מחקת את המספר שלי?

מעניין אותי אם אתה זוכר טוב כמוני את המשפט לפני הניתוק,

"הייתי בז לך וצוחק עלייך אם לא הייתי מאוהב בך בצורה כ"כ מוחלטת."

לא, לא הייתי צריכה לוודא שזה המשפט בעזרת הפוסט שלך, אני זוכרת אותו לבד.

מעניין אותי אם אתה עדיין אוהב אותי

ואף יותר, אם אתה יודע שלא נגמלתי ממך.

אבל כל זה, לא שינה את ההחלטה שלי, לברוח לפני שאפגע.

ללא ספק, אני צריכה זמן לעצמי.

מעניין אותי אם באמת תקרא את זה

מעניין אותי אם תגיב.

אני מתגעגעת לאהבה איתך, וזה גורם לי להרגיש לבד.

עריכה, 6:52:

משערת לעצמי

עריכה 2#, 25/5/10, 9:30:

זוכר שתהית אם תהיה "סתם עוד אחד" כשזה יגמר, כמו שצפינו מראש?

זוכר שעניתי שאין סיכוי?

צדקתי.

לא נשארת כ"סתם עוד אחד", ואני לא חושבת שזה יקרה אי פעם.