טוב אז החלטתי להפוך את הבלוג במקום אישי לסיפורים (:

 מקווה שתאהבו את הסיפור D:

 פרק 1 -

 "נו את באה?" צעקה רונה מלמטה.

 "באה ,באה ,מה כולכם בלחץ?" אמרתי כשירדתי למטה.

 אז היי ,אני אורטל,גרה בפתח תקווה ,כמעט בת 16 ועולה לכיתה יא'.

 רונה היא החברה הכי טובה שלי ,אפשר כבר להגיד שהיא אחותי.

 "איזה הופעה דפקת אחותי" אמרה רונה וחייכה.

 לבשתי ג'ינס קצר וחולצת ביה"ס אדומה.

 לקחתי את התיק ויצאנו.אנחנו זה אני רונה ורועי ,חברים הכי טובים (:

 בדרך פגשנו את אביב - החתיך מיב'. הוא היה גבוה קצת שריר עיניים ירוקות ושיער שחור.

 בדיוק הטעם שלי.הוא לא ממש הכיר אותי ,ראיתי אותו כמה פעמים

 ורונה סיפרה לי עליו מלא כי הם היו יחד במועצת תלמידים.גם רועי הכיר אותו.

 "לא תכירו לי את חברה שלכם?" אמר אביב בקול מתוק.

 "אורטל ,אביב ,אביב ,אורטל" אמרה רונה וקרצה לי.

 אחרי ההכרות ,המשכנו ללכת והגענו בדיוק בצילצול.

 "אורטלל!!" צעקה לי מירי המחכנת שלי ,לא סובלת אותה!

 ניגשתי אלייה וחייכתי חיוך מסכן ,כבר ידעתי מה היא רוצה להגיד לי.

 "הערתי לך על התלבושת לפחות עשרים פעם השבוע!" אמרה מירי בצעקה

 "איך עשרים פעם אם יש רק שבעה ימים?" אמרתי בתמימות.

 "אל תתחכמי איתי ,תעלי לכיתה מיד" אמרה ,הסתובבה והלכה.

 עליתי לכיתה ,ראיתי שרונה יושבת ליד עומר חבר שלה ,אז התיישבתי ליד רועי.

 "חמוד האביב הזה" אמרתי וחייכתי

 "גם אני חמוד" אמר רועי והוציא לשון

 צחקנו שנינו.מירי נכנסה לכיתה והשיעור התחיל.

 "כמו שאתם יודעים בעוד שבוע אתם יוצאים לחופשה הגדולה.

 אני מצפה לראות את כולכם ממשיכים לפעול לפי הכללים והתקנון. נמאס לי להעיר לכולם!"

 היא המשיכה בנאומים המשעממים שלה ולבסוף השיעור הסתיים.והצלצול הגואל לההפסקה הגיע.

 "את באה איתי לקפיטריה?" שאל רועי

 "סבבה" אמרתי ויצאנו החוצה.

 בקפיטריה ראיתי את אביב ועוד איזה מישהו יושבים ומדברים.

 התעלמתי מהמבטים שהוא העביר בי,למרות שרציתי לדבר איתו.

 "הנסיך על הסוס הלבן דוהר אלינו" אמר רועי בעוקצנות.

 דחפתי אותו ממני כדי שאני אוכל להיות עם אביב לבד.הוא הבין והתחפף מהמקום.

 "בא לך ללכת למקום יותר שקט?" הציע אביב

 "בכיף ,לא מתאים לי כל הבלאגן שפה" אמרתי והלכנו לדשא.

 אביב התיישב ואני נשארתי לעמוד.

 "שבי כבר יא פרינססה" אמר וצחק.

 התיישבתי למרות שלא ממש רציתי ללכלך את עצמי.

 "אז יש לך מישהו?" אמר והסתכל לי בעיניים.

 "מה אתה חושב?" אמרתי באדישות

 "שלאחת יפה כמוך צריך להיות מישהו, אבל אני מקווה שלא"

 "אז תפסיק לקוות ,אין לי אף אחד"

 אביב חייך ,אני הסמקתי.הוא לא הסיר ממני את המבט.

 "על מה את מסתכל כל כך הרבה?" אמרתי וחייכתי

 "עלייך ,את פשוט יפה"

 הסמקתי הפעם ממש ,והרגשתי את זה,

 רציתי שהרגע הזה יעבור אני שונאת להסמיק!

 "גם כשאת מסמיקה את יפה" אמר כאילו קרא את מחשבותי.

 "די כבר יא חנפן" אמרתי והסתכלתי לתוך העיינים הירוקות והגדולות שלו.

 "אני אומר רק את האמת" אמר

 "ולך יש מישהי?" שאלתי בתמימות

 לא הספקתי לקבל ממנו תגובה ושמענו את הצלצול.

 הוא ליווה אותי עד הכיתה ואז תפס לי את היד לפני הכניסה.

 "אין לי אף אחת" לחש לי באוזן והלך.

 נכנסתי לכיתה ,ממש שמחתי ממה שהיה ,הוא כ"כ חמוד.

 סיפרתי בקצרה לרונה מה שקרה איתו והתיישבתי כי המורה נכנסה.

 אצל המורה הזאת אי אפשר לדבר, היא שומעת הכל ורושמת ,כולםם שונאים אותה.

 "איפה היית כל ההפסקה?" כתב לי רועי על פתק.

 "עם אביב המושלם" כתבתי לו בחזרה והוספתי סמיילי.

 הוא לא החזיר לי תשובה ולא הבנתי מה קרה ,הוא נראה קצת מבואס.

 זהו! (:

 אהבתם? תגיבו בקשה!

 אם לא תגיבו אני לא ממשיכה..

 אבל אם יהיו 20 תגובות היום אני שמה בערב פרק חדש!!

 אז תגיבוו 33>