אז כמו שהבטחתי ,אני מפרסמת עוד פרק (:

תודה על כל התגובות שכתבתם לי 3>

~

מי שרוצה לקבל עידכונים יכול לעשות מנוי לבלוג -

המנויים יקבלו ספוילרים מהפרקים הבאים! (:

~

מי שרוצה להיות קורא קבוע - שיגיד!

אני אודיע לקבועים כל פעם כשיתפרסם פרק (:

~

יאללה ,בלי הרבה דיבורים -

פרק 2 -

השיעור הסתיים ,רונה רועי ואני יצאנו מהכיתה כדי ללכת הבייתה.

בחוץ ראיתי את אביב ,ממתין בחיוך.יצאתי והוא מיד הצטרף אלינו.

"מה שלומך?" אמר אביב

"בסדר ,היה ממש משעמם בשיעור עם נורית ,

שונאת את המורה הזאת! היא רשמה אותי ואת רועי פעמיים!" אמרתי בכעס.

"גם כשאת עצבנית את יפה" אמר

"אתה חמוד" אמרתי וחייכתי לו

"יש סיכוי שאני לוקח לכם אותה?" אמר לרונה ורועי

"ברור ,תהנו לכם ,תשמור על אחותי" אמרה רונה לאביב וחייכה

"את לא צריכה לחזור הבייתה?" אמר רועי

"לא ,למה שאני אצטרך? רועי מה קרה?" אמרתי לו ,דאגתי ,הוא נראה מוטרד.

"כלום ,תהנו לכם" אמר והלך עם רונה

"עכשיו את כולך שלי" אמר אביב בעודו מחבק אותי מאחור.

"לא לעוד הרבה זמן, בשתיים וחצי אני בבית יש לי שעתיים בסטודיו" אמרתי לו והשבתי אותו אל המציאות.

"אז בואי ננצל את הזמן הזה,מה בא לך לעשות? תבחרי ,כל דבר" אמר לי

"להיות איתך זה מספיק" אמרתי בחיוך

"רוצה לבוא אליי?" שאל

"לא ,בא לי להיות בחוץ" אמרתי ,אבל האמת שלא רציתי לבוא אליו זה נראה לי מהיר.

"אז רוצה ללכת לגינה?" אמר מיואש

"זה נשמע מעולה" אמרתי והלכנו.

הגענו לשם ,ואביב פשוט נשכב על הדשא הרך.וכך גם אני.

"תספרי לי עליך משהו" אמר ונשכב על הצד כשראשו מופנה אליי.

"מה אתה רוצה לדעת?" אמרתי והסתובבתי גם אני אליו.

"כל מה שאני יודע זה שלמזלי אין לך חבר,וזהו ,מה את אוהבת לאכול?

מה את עושה כשעצוב לך? הכי חשוב מה את עושה כששמח לך?" אמר בחיוך

"אני אוהבת תותים ,כשעצוב לי אני בוכה לרועי ורונה ,וכשאני שמחה אני שמחה עם רועי ורונה ,

אני רוקדת בלהקת מחול מודרני וזהו?" אמרתי מבוישת קצת.

"אתם ממש שלושת המוסקטרים הא?" צחק

"כן ,הם כמו אחים בשבילי" אמרתי

"רועי היה רוצה משהו אחר.." אמר מהוסס

"למה אתה מתכוון?"שאלתי

"הוא מאוהב בך עד הראש ,לא שמת לב?" אמר מופתע משהו

"לא..אף פעם לא חשבתי על זה"

"לא חשוב, אז אמרת שאת רוקדת?" אמר והעביר את הנושא

"כן ,כבר שש שנים ,זה החיים שלי" אמרתי ,

אבל בליבי לא הפסקתי לחשוב על מה שאביב אמר על רועי.

"תגיד אתה משהו ,בינתיים רק אני מספרת לך שטויות" אמרתי

"מה שאת אומרת זה לא שטויות" אמר וחייך

"את משהו מיוחד, את שונה מכולן ,בנות כל היום באות אליי ועושות את עצמן

רק בגלל שהן רוצות להגיד ששמתי עליהן ,אבל את לא כזאת." אמר ,והביט בי.

"אתה בכלל לא מכיר אותי ,אתה לא יודע מי אני באמת ,מה אני אוהבת ,

מה אני שונאת ,אם אני סתם מנצלת אותך עכשיו או שזה אמיתי ,אתה לא יודע כלום."

אמרתי קצת בכעס על שהסיק כאלו דברים ,למרות שלא הייתה לו כוונה רעה.

"אולי אני לא יודע איך את קמה בבוקר, ואיך את הולכת לישון ,ואולי אני מכיר אותך רק כמה שעות ,

אבל מהרגע שראיתי אותך בבוקר ועד עכשיו לא הפסקתי לחשוב עלייך ,

על העיניים שלך ,על הפה ,על כמה שאני רוצה לנשק אותך."

"אתה פשוט לא..." ניסתה לומר אבל אביב לא יכל לשמוע יותר ,

הוא התקרב אלייה נישק אותה ,נשיקה קטנה ורכה.

"אני לא יודע מה יהיה ,אני יודע שעכשיו טוב לי, איתך " אמר

"גם לי ,איתך ,אני מצטערת שהתנהגתי ככה" אמרה מבוישת מהתנהגותה

"זה בסדר, ועכשיו אחרי שכעסת עליי ,שמת לב שכבר רבע לשלוש?"

"מה?! כבר? יואו אני לא אספיק להגיע לסטודיו!" אמרה לחוצה.

"אני חייבת לזוז עכשיו ,אני מצטערת"

"אני אבוא איתך" אמר ושניהם קמו מהר.

"אוקיי" אמרה

הם הלכו יחדיו ,המשיכו לדבר ,היא הבינה עד כמה שטעתה לגביו.

הוא מדהים ,מיוחד ,שונה מהשאר.

"הגענו" אמרה אורטל

"את חושבת שיתנו לי לראות את החזרה?" שאל מהוסס

"כן ,אני חושבת"

"יופי ,אני רוצה לראות אותך עוד ועוד" אמר וחייך אלייה

"בסוף ימאס לך" אמרה לו.

"לעולם לא".

הם נכנסו לסטודיו שניהם ,היא הצטערה על האיחור

שאלה אם אביב יכול להישאר, היא אישרה והוא אכן נשאר.

היא החלה לרקוד, הוא לא הוריד ממנה את העיינים.

הוא חשב שהיא מושלמת.

היא חשבה שהוא מדהים.

~

זהו ,מקווה שאהבתם (:

תגיבו 33>