לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  לירי שכותבת סיפור (:

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2008

אהבה בחופש הגדול - פרק 3.


אורטל סיימה לרקוד ,החליפה בגדים וניגשה לאביב.

"נו ,איך היה?" שאלה

"היית מדהימה ,את רוקדת כמו נסיכה" אמר ונישק אותה בפה.

"תודה" אמרה והסמיקה.

"טוב יאללה ,נזוז הבייתה?"

"מה שתרצי" אמר אביב .

הם הגיעו אל הבית שלה, דיברו קצת בחוץ הם נפרדו והיא נכנסה.

 

"אני בבית!" צעקה כשפתחה את הדלת.

"אורטל תעלי למעלה לחדר שלי" קרא ליאור ,האח הגדול שלה.

"תרד אתה אין לי כח לעלות" אמרה בעצלנות

"אפילו לעלות למעלה את לא יכולה ,שמנה אחת" אמר בעודו יורד במדרגות.

ליאור היה שרירי ,עיניים חומות ושיער שחור.

"איך היה בסטודיו?" שאל כמתעניין

"בסדר כזה אתה יודע,כמו תמיד" אמרה ולקחה לה משהו לאכול.

"תגידי זה שבא איתך זה לא אביב מיב'?" שאל

"כן, למה?"

"סתם ,בכל זאת לא קצת גדול בשבילך?"

"הפכת לאמא שלי כשלא הייתי פה?" אמרה בציניות

"סתם ,תהנו לכם יחד" אמר וחיבק את אחותו.

"יאללה תפסיק עם גילויי האהבה, אני עולה לחדר" אמרה ,לקחה לעצמה במבה והלכה.

היא נכנסה לחדר, הדליקה את המחשב, שמעה קצת מוזיקה ,התחברה לאיסי וכתבה אווי -

 

"מאושרת ,ואוי למי שיהרוס לי (:"

 

והיא באמת הייתה מאושרת. למרות שהיא עדיין חשבה שהכל קרה מהר מדי.

הפלאפון שלה צלצל ,זאת הייתה רונה.

"היי מאמי מה נשמע?" אמרה

"הכל מעולה, אני ורועי פה בגינה ,בא לך לרדת אל העם?" אמרה וצחקה

"סבבה ,חמש דקות אני שם מותק" אמרה

"אוקיי ,ביי" אמרה רונה וניתקה.

 

"אני יוצאת!" קראה אורטל וטרקה את הדלת אחרייה

היא התקדמה לעבר הגינה וראתה שם את רונה ורועי יושבים ומדברים.

"שלום אחיי " אמרה וחייכה .

"היי לך" אמר רועי וקם לחבק אותה.

הם התיישבו על אחד הספסלים ודיברו.

"תגידי סקסית אחת מה עם אביב?" שאלה רונה בסקרנות

"הוא בא איתי היום לסטודיו, הוא כזה מתוק" אמרה ובעינייה ראו את האושר

רועי השפיל את מבטו ושתק . הוא הרגיש שהוא מתפוצץ מבפנים.

"אני צריך ללכת, יש לי כמה סידורים" אמר ,קם והלך.

"מה עובר עליו?" שאלה רונה

"אין לי מושג" אמרה אורטל

"אם כבר דיברנו על אביב ,מה עם עומר?" שאלה

"יש משהו שלא סיפרתי לך אורטל " אמרה

"קרה משהו? ספרי"

"אני ועומר, את יודעת ביום שישי נפגשנו והעיניניים זרמו"

"ולא סיפרת לי?" צעקה אורטל

"סתם לא יצא כזה"

"נוו ספרי איך היה?" שאלה

"היה מדהים ,הוא הורס" אמרה רונה ונשכה את שפתייה.

הן המשיכו לדבר, הזמן עבר ,והערב ירד.

"יואו! אני חייבת לזוז הבייתה ,אמא שלי תהרוג אותי" אמרה רונה ונלחצה

"אז יאללה רוצי הבייתה" אמרה לה

"אני עפה ,ביי מאמי ,בהצלחה עם החתיך שלך" נישקה אותה והלכה.

גם אורטל חזרה הבייתה. והפעם חיכתה לה הפתעה.

"היי אמא ,מנשמע?" אמרה כשנכנסה וראתה אותה במטבח

"הכל בסדר מתוקה, מקודם מישהו היה פה ,והשאיר לך משהו ,

שמתי את זה על השולחן בחדר שלך" אמרה

אורטל מיד עלתה למעלה לראות מה זה.

על השולחן היה פרח ,ורד ,עם פתק.

"מקווה שאהבת את הפרח ,

כבר מתגעגע אלייך ,

מחר נתראה ,שיהיה ברור ,

אוהב ,אביב"

איזה מושלם חשבה לעצמה אורטל .

היא נכנסה להתקלח ,החליפה לשורטים קצרים של מיני מאוס

וגופייה . היא כבר הייתה עייפה ,היא ראתה איזה סרט בטלוויזיה ונרדמה.

 

"אורטללל!!" צעקה אמא

"אני קמה" מילמלה

הבוקר ,בשונה מהרגיל ,היא באמת קמה מהר.

היא לבשה מכנסיים שחורים עד הברך וחולצה ירוקה ,

פיזרה את השיער,שמה קרם ,התאפרה קצת ,נעלה את האדידס שלה וירדה למטה.

"בוקר טוב" אמרה וחייכה.

"בוקר דבש" אמר ליאור והחזיר לה חיוך.

היא שתתה את הנס קפה הקבוע שלה ,ואחרי כמה דקות רועי ורונה כבר דפקו בדלת.

הציצה שוב במראה ויצאה לקראתם.

"מה קורה יפיופים?" אמרה וחייכה

שניהם צחקו והחלו ללכת לבי"ס.

"עומר!!" צעקה רונה כשראתה אותו ורצה אליו.

רועי ואורטל נשארו לבד.

"תגיד בא לך שאני אסדר לך איזו מישהי?" אמרה לו

"כולן אותו דבר, לא בא לי" אמר ועשה לה פרצוף

פתאום היא הרגישה ששתי ידיים מכסות לה את העיינים

"מי זה?" אמרה

"שלושה ניחושים" אמר הקול

"אביב?" אמרה וחייכה

"בינגו" אמר וחיבק אותה.

רועי כבר לא היה שם ,הוא לא יכל לראות אותם יחד.

"אתה כזה חמוד, תודה על הפרח" אמרה ונישקה אותו

"הכל בשבילך" אמר ונישק חזרה

הצלצול הפריע לרגע והם נפרדו כל אחד לכיתה שלו.

"מה קורה לך רועי?" אמרה כשהתיישבה לידו בשיעור

"כלום ,היה צריך לקרות משהו?" אמר בתוקפנות

"לא יודעת ,בדיוק בגלל הגישה הזאת אני שואלת" אמרה

"עזבי ,לא חשוב, אני מצטער" אמר וטמן את ראשו בידיו.

"זה בסדר ,אתה יודע שאתה יכול לספר לי הכל"

אמרה ונזכרה במה שאביב אמר לה אתמול.

"יודע יודע" אמר והתחמק מלהגיד לה את האמת.

השיעור הסתיים וכולם יצאו מהכיתה.

אורטל הלכה לחפש את אביב בכיתה שלו.

"סליחה,איפה יב'3?" שאלה את אחד מהתלמידים

"פה בסוף המסדרון" אמר

"תודה" השיבה

היא פתחה את דלת הכיתה ,היו שם כמה ילדים

ופתאום היא ראתה את....עם...

 

המשך יבוא (:

 

אוהבת המון ,תגיבו 333>

 


נכתב על ידי לירי שכותבת סיפור (: , 29/2/2008 15:18  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אהבה בחופש הגדול - פרק 2 (:


אז כמו שהבטחתי ,אני מפרסמת עוד פרק (:

תודה על כל התגובות שכתבתם לי 3>

~

מי שרוצה לקבל עידכונים יכול לעשות מנוי לבלוג -

המנויים יקבלו ספוילרים מהפרקים הבאים! (:

~

מי שרוצה להיות קורא קבוע - שיגיד!

אני אודיע לקבועים כל פעם כשיתפרסם פרק (:

~

יאללה ,בלי הרבה דיבורים -

פרק 2 -

השיעור הסתיים ,רונה רועי ואני יצאנו מהכיתה כדי ללכת הבייתה.

בחוץ ראיתי את אביב ,ממתין בחיוך.יצאתי והוא מיד הצטרף אלינו.

"מה שלומך?" אמר אביב

"בסדר ,היה ממש משעמם בשיעור עם נורית ,

שונאת את המורה הזאת! היא רשמה אותי ואת רועי פעמיים!" אמרתי בכעס.

"גם כשאת עצבנית את יפה" אמר

"אתה חמוד" אמרתי וחייכתי לו

"יש סיכוי שאני לוקח לכם אותה?" אמר לרונה ורועי

"ברור ,תהנו לכם ,תשמור על אחותי" אמרה רונה לאביב וחייכה

"את לא צריכה לחזור הבייתה?" אמר רועי

"לא ,למה שאני אצטרך? רועי מה קרה?" אמרתי לו ,דאגתי ,הוא נראה מוטרד.

"כלום ,תהנו לכם" אמר והלך עם רונה

"עכשיו את כולך שלי" אמר אביב בעודו מחבק אותי מאחור.

"לא לעוד הרבה זמן, בשתיים וחצי אני בבית יש לי שעתיים בסטודיו" אמרתי לו והשבתי אותו אל המציאות.

"אז בואי ננצל את הזמן הזה,מה בא לך לעשות? תבחרי ,כל דבר" אמר לי

"להיות איתך זה מספיק" אמרתי בחיוך

"רוצה לבוא אליי?" שאל

"לא ,בא לי להיות בחוץ" אמרתי ,אבל האמת שלא רציתי לבוא אליו זה נראה לי מהיר.

"אז רוצה ללכת לגינה?" אמר מיואש

"זה נשמע מעולה" אמרתי והלכנו.

הגענו לשם ,ואביב פשוט נשכב על הדשא הרך.וכך גם אני.

"תספרי לי עליך משהו" אמר ונשכב על הצד כשראשו מופנה אליי.

"מה אתה רוצה לדעת?" אמרתי והסתובבתי גם אני אליו.

"כל מה שאני יודע זה שלמזלי אין לך חבר,וזהו ,מה את אוהבת לאכול?

מה את עושה כשעצוב לך? הכי חשוב מה את עושה כששמח לך?" אמר בחיוך

"אני אוהבת תותים ,כשעצוב לי אני בוכה לרועי ורונה ,וכשאני שמחה אני שמחה עם רועי ורונה ,

אני רוקדת בלהקת מחול מודרני וזהו?" אמרתי מבוישת קצת.

"אתם ממש שלושת המוסקטרים הא?" צחק

"כן ,הם כמו אחים בשבילי" אמרתי

"רועי היה רוצה משהו אחר.." אמר מהוסס

"למה אתה מתכוון?"שאלתי

"הוא מאוהב בך עד הראש ,לא שמת לב?" אמר מופתע משהו

"לא..אף פעם לא חשבתי על זה"

"לא חשוב, אז אמרת שאת רוקדת?" אמר והעביר את הנושא

"כן ,כבר שש שנים ,זה החיים שלי" אמרתי ,

אבל בליבי לא הפסקתי לחשוב על מה שאביב אמר על רועי.

"תגיד אתה משהו ,בינתיים רק אני מספרת לך שטויות" אמרתי

"מה שאת אומרת זה לא שטויות" אמר וחייך

"את משהו מיוחד, את שונה מכולן ,בנות כל היום באות אליי ועושות את עצמן

רק בגלל שהן רוצות להגיד ששמתי עליהן ,אבל את לא כזאת." אמר ,והביט בי.

"אתה בכלל לא מכיר אותי ,אתה לא יודע מי אני באמת ,מה אני אוהבת ,

מה אני שונאת ,אם אני סתם מנצלת אותך עכשיו או שזה אמיתי ,אתה לא יודע כלום."

אמרתי קצת בכעס על שהסיק כאלו דברים ,למרות שלא הייתה לו כוונה רעה.

"אולי אני לא יודע איך את קמה בבוקר, ואיך את הולכת לישון ,ואולי אני מכיר אותך רק כמה שעות ,

אבל מהרגע שראיתי אותך בבוקר ועד עכשיו לא הפסקתי לחשוב עלייך ,

על העיניים שלך ,על הפה ,על כמה שאני רוצה לנשק אותך."

"אתה פשוט לא..." ניסתה לומר אבל אביב לא יכל לשמוע יותר ,

הוא התקרב אלייה נישק אותה ,נשיקה קטנה ורכה.

"אני לא יודע מה יהיה ,אני יודע שעכשיו טוב לי, איתך " אמר

"גם לי ,איתך ,אני מצטערת שהתנהגתי ככה" אמרה מבוישת מהתנהגותה

"זה בסדר, ועכשיו אחרי שכעסת עליי ,שמת לב שכבר רבע לשלוש?"

"מה?! כבר? יואו אני לא אספיק להגיע לסטודיו!" אמרה לחוצה.

"אני חייבת לזוז עכשיו ,אני מצטערת"

"אני אבוא איתך" אמר ושניהם קמו מהר.

"אוקיי" אמרה

הם הלכו יחדיו ,המשיכו לדבר ,היא הבינה עד כמה שטעתה לגביו.

הוא מדהים ,מיוחד ,שונה מהשאר.

"הגענו" אמרה אורטל

"את חושבת שיתנו לי לראות את החזרה?" שאל מהוסס

"כן ,אני חושבת"

"יופי ,אני רוצה לראות אותך עוד ועוד" אמר וחייך אלייה

"בסוף ימאס לך" אמרה לו.

"לעולם לא".

הם נכנסו לסטודיו שניהם ,היא הצטערה על האיחור

שאלה אם אביב יכול להישאר, היא אישרה והוא אכן נשאר.

היא החלה לרקוד, הוא לא הוריד ממנה את העיינים.

הוא חשב שהיא מושלמת.

היא חשבה שהוא מדהים.

 

~

זהו ,מקווה שאהבתם (:

תגיבו 33>

 


נכתב על ידי לירי שכותבת סיפור (: , 27/2/2008 19:34  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

2,997

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללירי שכותבת סיפור (: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לירי שכותבת סיפור (: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)