"יום יבוא ותמצא לך מישהי שתאהב אותך ואתה אותה" אמרה לו והסתובבה ללכת.
הוא החליט שאין לו יותר מה להפסיד.הוא תפס את ידה והדביק לה נשיקה שהביאה איתה את כל האהבה שהייתה לו אלייה בזמן הזה.
"ועכשיו? את עדיין לא רוצה?" אמר לה
"פשוט תשתוק ,גם ככה עשית כבר מספיק נזק" אמרה ונישקה אותו חזרה.
"ידעתי ,ידעתי, את עדיין אוהבת אותי" אמר וחייך
"אף פעם לא הפסקתי" אמרה וחייכה.
פרק 12 -
"אני אוהב אותך" אמר לה אביב נרגש מהרגע
"גם אני אותך,תבטיח לי שעכשיו הכל יהיה בסדר?" אמרה לו בחשש
"כל עוד זה תלוי בי ,מבטיח" אמר ונישק אותה.
~
"הם חזרו" אמר רועי לרונה
"שמחה בשבילם" אמרה וחייכה
"כן ,הם זוג יפה" אמר והביט בהם.
~
הם נסעו הבייתה יחד ,חבוקים זה בזרועות זו.
"נלך אליי?" שאלה
"כל מקום שאת נמצאת בו ,הוא המקום שאליו אני הולך עכשיו" אמר ונישק אותה
"נהג ,תוריד אותנו פה" אמרה לו כשהגיעו לבית שלה
"אתה לא מבין בכלל כמה קשה היה לי בלעדייך" אמרה לו בגילוי לב כשנכנסו הביתה
"אני דווקא כן מבין, כל פעם שהייתי עם נועה..." אמר ולא הספיק לסיים
"קשה לי לשמוע את הסיפורים על נועה ,תשאיר את זה מחוץ ליחסים שלנו"
אמרה לו וסימנה לעלות לחדר.
היא הורידה את העקבים הגבוהים שהייתה איתם הערב ונשכבה על המיטה עם הבגדים.
אביב נשכב לידה ושם את ידיו סביב מותנה.
"אני מצטער ,הכל קרה באשמתי" אמר לה
"די ,אני אוהבת אותך ,זה מה שחשוב" אמרה והסתובבה אליו כך
שפניהם היו אחד מול השני. הם התנשקו ,הנשיקה התארכה למשהו אחר.
שניהם הפשיטו אחד את השני ,שניהם נשארו כמעט ועירומים לגמרי.
"את בטוחה שזה מה שאת רוצה? אני לא רוצה
לכפות עליך משהו" אמר והביט בתמימות שבעינייה
"אני בטוחה יותר מאי פעם" אמרה והמשיכה לנשק אותו
זאת הייתה הפעם הראשונה שלה ,היא הרגישה מוכנה וידעה שאיתו היא רוצה שזה יקרה.
הם הלכו אחרי הרגשות העזים שהיו בהם והפכו לגוף אחד.
הוא בתוכה והיא בתוכו שלמים ואחידים.
~
"בוקר" אמרה לו כשפקחה את עינייה וראתה אותו מביט בה
"אני מסתכל עליך כבר שעה בערך" אמר לה
"למה לא הערת אותי?" שאלה
"כי את כל כך יפה כשאת ישנה ,את נראת כמו מלאך" אמר לה וליטף את שערה
"תביא נשיקה" אמרה לו והוא ממושמע קירב את פניו אל פניה ונישק אותה
"מה נעשה היום?" שאל אותה
"אני צריכה להיות בחנות בשתיים" אמרה לו
"איזו חנות?" שאל כלא מבין
"אה לא סיפרתי לך, התחלתי לעבוד בחנות פרחים" אמרה וקמה מהמיטה
"אין מצב שתבקשי יום חופש?" שאל
"ומה אני אגיד?" אמרה בתמימות
"שאת צריכה להשלים פערים" אמר וחייך
"להשלים פערים בשיעור עם המורה הכי חתיך" אמרה ושלחה לו נשיקה באוויר
"זה לא מספיק חשוב?" שאל אותה
"חשוב חשוב אבל יהיה לנו מספיק זמן ,אני נכנסת למקלחת" אמרה לו
"אפשר להצטרף?" שאל
"בוא.." אמרה והמים כבר היו עלייה
"שנייה אני בא להרוג אותך" אמר וצחק
הוא בדק מה השעה בפלאפון שלו וגילה שנשלחו לו שתי הודעות חדשות.
"בלעדייך אני שומדבר ,
אני אמות אם אתה לא איתי..
כמו שאני אוהבת אותך ,אף אחד לא יאהב..."
מאת:נועה
את ההודעה השנייה הוא כבר העדיף שלא לקרוא אחרי שראה שגם היא מנועה.
"אז אתה בא?" שאלה אותו אורטל
"איך אפשר שלא" אמר ונכנס למקלחת איתה
כשיצאו ,התלבשו וירדו למטה לשתות משהו.
"בוקר טוב לזוג המאוהב" אמר ליאור כשראה את אחותו ואביב.
"שתוק" אמרה לו בתקיפות והחלה להכין לשניהם קפה
"מה אמרתי מי ישמע ,עצבנית את על הבוקר.." אמר
"היא לא עצבנית ,היא סתם לא ישנה טוב בלילה" התערב אביב בשיחה וקרץ לאורטל
"טוב אני הייתי פה ,הלכתי למאור" אמר לשניהם
"ברוך שפטרנו" אמרה
"שמור עלייה הא?" אמר ליאור ויצא מהבית
"את ואח שלך זה תופעה מעניינת" אמר ולגם מהקפה
"כמו כולם" אמרה והשעינה את גופה על השולחן
"אם את אומרת" אמר לה
"טוב מה אנחנו מדברים עלי ועל ליאור, בוא נחשוב מה אנחנו עושים יותר מאוחר" אמרה וחייכה
"יש רעיונות?" שאל
"בא לך אולי לצאת לאיזו מסעדה עם רונה עומר רועי ונוי?" שאלה
"וואי יכול להיות מגניב, יש מקום חדש גם ,מסעדה איטלקית" אמר וחייך
"סבבה ,אני כבר אשאל אותם" אמר וחייגה לרונה
~
"הלווו" אמרה רונה בשמחה
"היי מאמי" אמרה לה אורטל
"מקורה? איך היה עם אביב אתמול?" שאלה אותה בסקרנות
"אני אספר לך בהזדמנות" אמרה לה
"אוקיי ,מה רצית?" שאלה
"בא לך אולי לסחוב את חבר שלך ואותך למסעדה איטלקית היום בערב?" שאלה בחינניות
"האמת שחשבנו לצאת היום ,אנחנו באים" אמרה
"יופי, אני גם אזמין את רועי ונוי" אמרה
"רועי פה איתי והוא מסמן לי שהוא יבוא גם" אמרה לה
"סבבה ,יהיה כיף" אמרה וחייכה לאביב שהביט בה
"בשמונה נהיה שם" אמרה רונה והן ניתקו.
~
"סבבה ,בשמונה במסעדה" אמרה לאביב וסיימה את כוס הקפה שלה
"אוקיי ,העיקר שנהיה יחד" אמר ונישק אותה
"טוב אני עולה להתארגן לעבודה" אמרה והשאירה אותו לבד עם הקפה.
צלצול הדלת נשמע.
"אביב תפתח" צעקה לו מלמעלה
הוא פתח את הדלת ומולו התגלו נינה ויורם ,ההורים של אורטל.
"מי אתה?" שאלה אמה
"חבר של אורטל ,היא בדיוק למעלה היא כבר יורדת" אמר וחייך
"מה שמך בישראל?" שאל אביה
"אביב" אמר והושיט את ידו
"אם לא היינו רואים אותך גם לא היינו יודעים שאתה קיים ,
אורטל לא אוהבת לספר לנו דברים אישיים ,
למרות שיש לנו יחסים פתוחים ,אבל ככה זה מאז שהיא קטנה" אמרה אימה וחייכה.
"היי אמא" אמרה ונשקה לה על הלחי
"שלום שלום ,למה לא סיפרת לנו שיש לך חבר כזה יפה?" אמרה אמה וצחקה
"אוח די לעשות לי פדיחות" אמרה לה
"טוב אנחנו יוצאים?" שאל אותה
"כן ,אני לא רוצה לאחר" אמרה וחייכה
"טוב אני רק לוקח את הדברים שלי ובא" אמר ועלה למעלה.
כשירד הם פנו לכיוון הדלת.
"תהנו לכם ,ואביב שתדע שאתה מוזמן אלינו תמיד" אמרה אמה וחייכה
"תודה" אמר ושניהם יצאו מפתח הבית.
"הורים נחמדים יש לך" אמר ושם את ידו על כתפה
"כן הא? לפעמים קצת חופרים אבל הם בסדר" אמרה לו
הוא ליווה אותה עד לחנות ושם הם נפרדו.
"טוב שבאת עכשיו ,אני בדיוק צריכה ללכת" אמרה אירית בעלת החנות לאורטל.
"כן ,אני מצטערת שהתעקבתי" אמרה
"נו לא נורא" אמרה לקחה את דבריה ויצאה מהר לדרכה.
הזמן עבר מהר בין המחשבות שלה על אביב ובין סידורי הפרחים.
היא הייתה שקועה כל כך בעצמה שלא שמה לב כשמישהו נכנס.
"סליחה?" שאל
"כן?" אמרה בחוסר תשומת לב
"כבר הספקת לשכוח אותי?" שאל
היא הרימה את ראשה והביטה בו ונזכרה בבחור הצעיר.
"אתה לקחת זר לחברה שלך ,בטח שאני זוכרת" אמרה וחייכה אליו
"כן,לחברה שלי לשעבר" אמר כבדרך אגב.
"לשעבר?" שאלה בפליאה
"כן ,היא החליטה לתת לי מתנה לכבוד השנה" אמר בצער
"אוי אני מצטערת" אמרה בניחום
"אין לך מה להצטער ,כנראה שלא נועדנו להיות יחד" אמר וחייך חיוך קטן
"אוקיי ,אז אתה רוצה לקחת זר למישהו?" שאלה
"האמת שלא" אמר לה
"נכנסת לחנות פרחים ואתה לא מעוניין לקנות פרח?" שאלה בתמימות
"אולי אחד" אמר לה
"איזה?" שאלה
"את זה שאת הכי אוהבת" אמר וחייך
"אני אוהבת חמניות" אמרה
"אז אני רוצה זר חמניות" אמר לה
"אוקיי" אמרה וחייכה
"אז בת כמה את?" שאל בזמן שהיא אספה פרחים לזר
"16 וחצי" אמרה
"אני כבר זקן לידך" אמר וציחקק
"אויש באמת ,אתה לא נראה זקן" אמרה והביטה בו
"בן כמה אני נראה?" שאל בסקרנות
"בערך בן 22" אמרה
"בדיוק" אמר
"זה לא זקן" אמרה
"יחסית לגילך" אמר
"הנה ,סיימתי" אמרה והציגה לו את הזר
"את אוהבת אותו?" שאל אותה
"לדעתי הוא יפיפה" אמרה וחייכה
"אז אם אני אתן לך אותו תסכימי לצאת איתי לארוחת ערב?" שאל אותה בחיוך
"צר לי לאכזב אותך ,אבל אני תפוסה" אמרה לו והסמיקה מעט
"אווו מצטער" אמר והביט בה
"זה בסדר ,את רוצה את הזר בכל זאת?" שאלה
"כן ,אפשר רק פתק לרשום משהו?" שאל
"בטח" אמרה והושיטה לו אחד עם עט
בינתיים נכנסה עוד לקוחה לחנות ואורטל התפנתה אלייה
בזמן שדיברה איתה ונתנה לה שירות ,הבחור נעלם ,רק השאיר את הזר עם הפתק.
הוא כתב שם -
"אורטל, חבר זה לא קיר ,
היה נחמד לדבר איתך ,את מקסימה"
היא חייכה למראה הפתק והניחה את הזר בצד.
"שלווווווום" אמר אביב בקולי קולות כשנכנס לחנות
"נסיך שלי" אמרה וניגשה אליו
"איך עבר הזמן?" שאל אותה
"בסדר ,התגעגעתי אלייך" אמרה ונישקה אותו
"טוב אז שנזוז?"
"כן ,אני רק סוגרת פה" אמרה
היא סיימה את כל שהיה עלייה לעשות ,
לקחה את התיק שלה והזר שהבחור נתן לה ויצאה.
"הכנת לעצמך זר?" שאל
"בערך" אמרה
"מה זאת אומרת בערך?"
"היה פה איזה בחור שכנראה שם עין עליי והחליט להביא לי" אמרה
"הוא גם השאיר פתק אני רואה" אמר לה והביט בפתק
"זה סתם שטויות" אמרה לו
"אני באמת לא קיר, אבל אם אני רואה אותו הוא לא יהיה בכלל" אמר בכעס
"אויש מה אתה מתעצבן ממנו? הוא סתם מישהו" אמרה לו
"הוא כתב שאת מקסימה" אמר
"אז מה? אתה יודע שאני אוהבת אותך ,ולא אכפת לי מהפתקים שלו ,
אני אפילו לא יודעת איך קוראים לו!" אמרה לו
"טוב ,אז אני סתם כועס על כלום" אמר לה
"נכון" אמרה וצחקה
"מה את צוחקת?" אמר לה כלא מבין
"אתה מקנא!" אמרה
"נכון ,יש לי סיבה?" שאל
"לא ,ממש לא" אמרה ומשכה אותו הבייתה
"יופי" אמר
"טוב אני מחליפה בגדים ויורדת" אמרה כשנכנסו הביתה
היא לבשה סקיני ג'ינס וטוניקה אפורה ,התאפרה ושמה בושם.
"אני מוכנה" אמרה כשירדה
"אני מזה מבין את הבחור הזה" אמר כשראה אותה
"לרגע את רוצה להרוג אותו ולרגע אתה מבין אותו.." אמרה ושניהם יצאו מהבית.
כשהגיעו למסעדה כולם כבר היו שם.
"תודה לזוג המלכותי שהסכים להגיע בזמן" אמרה רונה וחייכה אל שניהם
"כולה איחרנו בכמה דקות" אמרה אורטל
"טוב מה זה משנה עכשיו ,העיקר תשבו" אמר רועי והם התיישבו
"מה תרצו להזמין?" שאלה המלצרית בחיוך
כולם הזמינו מה שהם רצו ,הערב עבר בכיף וברוגע.
"אני הולכת לשירותים ,כבר באה" אמרה נוי
"נבוא איתך" אמרו רונה ואורטל ביחד וקמו איתה.
"אף פעם אני לא אבין כנראה למה בנות הולכות בצרורות לשירותים" אמר עומר והם צחקו.
"השיער שלי נראה נורא" אמרה רונה ביאוש
"הוא נראה בסדר גמור" אמרה נוי
"אז מה איתך ועם אביב?" שאלה רונה בסקרנות
"היינו ביחד אתמול בלילה..." אמרה
"ו..." ניסתה לדלות ממנה עוד מידע
"ומה אכפת לך?" אמרה ויצאה מהשירותים.
"אני מכיר אותך מאיפשהו?" שאל אותה הבחור מחנות הפרחים.
"יש סיכוי ,אני הולכת לראות אותך עוד הרבה?" שאלה
"כן ,אני בקטע של לעקוב אחריך ולבדוק האם יש לי קיר לשבור או שזה יהיה יותר קל" אמר
"אז הייתי מציעה לך לרדת מההר שעלית עליו כי אם אתה
רואה את הבחור שיושב שם?" אמרה והצביע על אביב
"אותו אני אוהבת ,ואיתו אני נמצאת ,אז זה מחמיא לי והכל אבל עזוב" אמרה וחזרה לשולחן.
"מי זה החתיך שדיברת איתו?" שאלה נוי בהתלהבות
"סתם.." אמרה והתחמקה מלענות
מלצרית ניגשה אל השולחן שלהם והביאה לאורטל פתק.
"משולחן מספר 5" אמרה בחינניות
"054-8987795 -אם תתחרטי"
"ממי זה?" שאל אביב
"זה שסיפרתי לך" אמרה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לירי שכותבת סיפור (: