Roots before Branches

למרות כל ההתעסקות מסביב, איך אני עדיין מרגיש ריק? 

כל מבט בעיניים של אמא מלא בעצבות ותסכול

מכל המצב הנוכחי, מכל שתיקה,
מכל התעוררות לבד במיטה,
מכל ארוחת ערב, בכל חג ומועד

אני יודע שלא תחזור, זה כבר חקוק באבן.
אבל לא אמרת שגם האושר של אמא לא יחזור גם כן.. 

אני כבר לא זוכר מה זה אירוע שאבא שלך נוכח בו,
רגע בו הוא עומד לצידך-גאה בך, חוויה אשר אתה חולק איתו. 

לך תסביר את התחושה הזאת לכל הקרובים אליך.
זה כמו ללכת בלי יד או רגל, להרגיל את החיים שלך לתפיסה אחרת לגמרי.
איך אחרי 22 שנה נולדים מחדש ללא אבא?
בלי מדריך לצעוד על פי ההכוונה שלו..
בלי מישהו שמנחית אותך למטה כשאתה קופץ מעל הפופיק,
או מעיף אותך עד העננים עם האהבה העצומה שלו אליך. 

נכתב; 27.11.14 01:00 בלילה