ספטמבר 2010, התחלתי לעבוד כמפנה כלים בבית קפה הקרוב לבית.
מרץ 2015, התחלתי לנהל את אותו בית קפה הקרוב לבית.
בראייה לאחור על כל המשמרות שעבדתי, כל העובדים החדשים שהיום כבר הפכו לותיקים שהכרתי, כל השינויים בסניף, הלקוחות הקבועים שלעולם לא עוזבים, כוסות הקפה שהכנתי, הלחמים שפרסתי, הארוחות בוקר שהגשתי... לא האמנתי שאי פעם אכנס לנעליי הניהול האלה.
מדהים איך מבלי לשים לב, התקדמתי בפירמידת התפקידים בביידה... פיקולו-עובד חנות-עובד בר-מכין קפה-אחמ"ש-אחראי חוץ ועד מנהל סניף שאני היום.
רכשתי אינסוף ידע וניסיון בכל המשבצות בהן דרכתי, אך מעולם לא הצצתי אל מאחורי הקלעים של הסניף.
למרות חמש שנות העבודה שצברתי לרזומה, הרגשתי שהתחלתי מאפס.
"מנהל סניף" אולי נשמע כמו כותרת פשוטה אך המשמעות היא עצומה.
החל מהתעסקות עם ספקי חוץ משלל סוגים וטעמים שונים של המפה.
ירקות, גבינות, בשרים, ביצים, כלי בית, חומרי ניקיון, ריהוט ועוד רשימה ארוכה שלא נגמרת...
אינטרקציה עם מטבח מרכזי המחולק למחלקות אפייה, בישול חומרי גלם, גלידריה, עוגיות, עוגות בחושות/שמרים/מוס ופאי.
התעסקות מאסיבית ביחסי אנוש עם עובדי בר, עובדות חנות, פיקולוס, טבחים ומנקים.
כל אוכלוסיה היא רבד בפני עצמה הכוללת בתוכה אסטרטגיות ניהול, פוליטיקה, סכסוכים ותהלומות, ריגושים והערכות.
התעסקות בעולמם של הלקוחות הויתיקים והחדשים, המעצבנים והנחמדים.
משחקי כבוד ואגו, חיוכים מזוייפים, יחס אישי, ובעיקר "הלקוח תמיד צודק" בולשיט שכזה.
עולם שלם של שירות. החל מהחיוך בקופה, עריכת המגש, הכנת הקפה, הגשת הארוחה ועד השארת הטעם לעוד.
הגדלת מכירות ותפוקה לבית הקפה. שיווק ופרסום בקרב הלקוחות, המכרים, השכנים והחברים בפייסבוק ובחיים.
עבודה עם עובדים שהם חברים לחיים, חברים לחיים שהם עובדים לעבודה, אתגר של מקצועיות ואנושיות כאחד.
שעות על גבי שעות של השקעה בתוצר שלך, שרק אתה אחראי על התוצאות שהוא מפיק ועל כל שלב בדרך לשלמות שלו.
לפעמים זה מרגיש כמו להטוטן שמושך בחוטים של כל הבובות בתיאטרון שלו.

לא תארתי לעצמי שבגיל 22 אנהל כזה פרויקט ענק, ארוויח שכר גלובלי גבוה יותר משל אימי וארכוש יכולות כאלה אדירות לחיים.
החיים מפתיעים...