עוד פרץ מוזה מוזר. תהנו =]
השעה הייתה קצת אחרי 10. העיר הרדומה התעוררה לחיים והוצפה באורות ניאון ופנסי מכוניות. הרחובות שעד לפני כמה שעות היו שקטים התמלאו בהולכים ושבים. הבארים נפתחו ומילאו כל אחד את הרחוב במקצבי מוזיקה שונים שהעבירו רטטים בגופם של ההמון. העיר השקטה והתמימה למראה של שעות אחר הצהריים כאילו נמחקה מן המפה. במקומה הופיעה מפלצת אורות המוכנה לבלוע כל אחד בתערובת הצבעים וההמולה שהיא נוצרת בתוכה.
היא ישבה לצד הבר. כפות רגליה שזה עתה טופחו בידי מיטב הפדיקוריסטיות בעיר טופפו בעדינות לפי מקצב המוזיקה. ידה האחת נחה בעצלתיים על ירכה בעוד שהשנייה אחזה בכוס מרטיני.
עיניה הכחולות סקרו בעניין את הפאב. בפינה מרוחקת ישבה קבוצת סטודנטים, שכנראה חגגה את סוף הסמסטר כי עניבותיהם נקשרו סביב ראשיהם, בקבוקי בירה זולה היו מפוזרים על כל שולחנם והם צעקו גסויות כלפי הנשים שעברו על פניהם בדרכן לשירותים.
באזור אחר בפאב שהוסתר על ידי כמה עציצים ישבו קבוצת אנשי עסקים על כוסית וויסקי, ככל הנראה דנים בעסקאות האחרונות של היום, או בפרשת הבגידה החדשה של הבוס שלהם שמסעירה את כל המשרד.
היא נשמה נשימה עמוקה. חזה העטוף בשמלת סאטן שחורה והדוקה התרומם שעה ששאפה לתוכה את ניחוח האלכוהול והטבק שאפיין מקומות מעין אלה.
היא הניחה בתנועה כמעט מלכותית את כוסית המשקה שלה ומחתה בהרף עין תלתל שחור סורר מפניה.
בין כל ההמולה ששררה במבנה, עיניה נחו על דמות גברית שישבה שפופה בקצה הבר, ספק נראית ספק מוסתרת על ידי הצללים. היא שילבה את רגליה הנעולות בסנדלי עקב דקיקות ונשענה לכיוונה בעניין.
הבחור נראה כמישהו בשנות ה20 המאוחרות של חייו. הוא לבש ז'קט טוויד פשוט וזוג מכנסי חאקי מרופטים. מסגרת משקפיו נחה בזווית מעט עקומה מעל אפו הסולד והוא פלט גיהוק אקראי מפעם לפעם עם כל לגימת משקה שלקח. הוא נראה טרוד. מתחת לעיניו היו שקיות שחורות ככל הנראה כתוצאה ממספר לילות חסרי שינה ועל פניו כבר הופיעו זיפים בהירים בצבע קש שתאמו את צבע שיערו הסתור.
היא זעה קלות, בטנה מתהפכת בהתרגשות. היא לגמה במהירות את מה שנשאר מהמשקה שלה והתקדמה בהליכה חתולית אל עבר הבחור.
במראה מעט מתנשא היא התיישבה לצדו, מקבעת את מבטה הקר ואת עיניה בדמותו, מעבירה סריקה אחרונה על גבי גופו כאילו ביקשה לוודא שאיננה טועה.
הבחור פלט שיהוק קולני והשיב לה מבט תוהה, עיניו הירוקות הביעו תדהמה מהולה בפחד וסקרנות. היא חייכה קלושות והעבירה ברפרוף את ציפורניה הצבועות בלכה אדומה על גבי כף ידו שלמרבה ההפתעה הייתה נעימה למגע עד שכמעט גרמה לה לרחם עליו.
השעה הייתה קצת לפני חצות. לא נדרשו הרבה שכנועים מצדה על מנת לגרום לו לבוא אחריה. אחרי שהתגבר על ההלם הראשוני, האינסטינקט הגברי שבו פעל כמצופה. הוא עקב ללא שאלות, כמעט ולא מסוגל לרסן את תשוקתו הבוערת בוורידיו ואת רגשותיו שאילו חזהו היה הר געש היו נוערים ממנו כמו לבה רותחת.
הם נכנסו לדירה קטנה. המקום היה סטרילי באופן מפחיד כמעט, אבל הדמות בשמלה הצמודה שנעה בקלילות כל כך מפתה הדפה ממוחו כל סימן אזהרה.
היא נצמדה לגופו, מופתעת שמתחת לבגדים המוזנחים הרגישה גוף מוצק. היא חייכה בסיפוק. החלק המקדים היה מרגש כמעט כמו הסוף.
אצבעותיה הדקות פרמו במיומנות את כפתורי חולצתו שעה ששפתיה נצמדו בחוזקה לפיו.
השעה הייתה חצות. היא קמה באיטיות מן המיטה, מניחה לדמות שנחה לצידה עטופה בסדין לבן ופרחוני להמשיך לישון. עפעפיו רטטו בעדינות ככל הנראה מחלום כזה או אחר וידיו השריריות נחו לצדי גופו.
היא התלבשה באיטיות, מושכת בעונג את גזר הדין. כשהייתה מוכנה ניגשה לתיק הגוצ'י המבריק שלה ושלפה משם עצם כהה. היא התעסקה איתו כמה דקות, אוזניה מרוכזות בקולות הנשימה שבקעו מצדו השני של החדר.
השעה הייתה קצת אחרי חצות. סירנות ואורות משטרה הקיפו את בית הקומות הישן.
עבודתה הסתיימה.
היא ישבה בפאב, בשמלת סאטן שחורה שהדגישה את גזרתה מלאת הקימורים, עיניה הכחולות שוטטו בין הדמויות שישבו על כורסאות מעופשות באזורים שונים בבר. השעה הייתה אחת אחרי חצות. היא לגמה ארוכות מכוס המרטיני שלה. הלילה שלה רק התחיל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
