לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

What was meant to be, will always find it's way


.I could be a bitch if I was nicer

כינוי:  ^_^ worship me

בת: 33

ICQ: 306540775 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2008

The real thing


 

אחרי הכל, פתאום הבנתי מה יש לי בידיים.

לאיזה אוצר זכיתי וכמה שאני לא רוצה לאבד אותו.

אני לא חושבת ששום מחמאה או מילת חיבה ששמעתי אתמול יכולה להשתוות למילים המתוקות שלו.

שום נשיקה, שום מגע שום דבר.

כנראה הייתי צריכה לעשות את זה כדי להבין איפה הרגשות שלי עומדים.

בפסגה.

3>

 

***

 

I wanted u to know, and never forget how much u mean to me

how u changed my life and how im happy having u as a part of it

I miss u like i have never missed any other person before

and i just cant wait till the day ill hold u again in my arms, and ull be mine

even if its for a short period of time

3>

נכתב על ידי ^_^ worship me , 19/7/2008 16:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Like an open book


 

זה היה פשוט מוזר, ישבתי, לצדי ישב בן אדם שבחיים שלי לא ראיתי, והנה הוא פענח בקלילות את כל נבחי נשמתי מבלי להניד עפעף.

אני לא בטוחה מה הרגשתי באותו רגע, תערובת של סקרנות פחד וכעס.

הרגשתי כל כך שקופה וערומה.

 לא הייתה פינה בחדר שבה יכולתי להסתיר את המבט מהעיניים הנוקבות שקראו אותי כאילו אני אנציקלופדיה.

קשה לי להסביר את זה, אבל זה כאילו כל התדמית האישית שיצרתי לעצמי בראש נמוגה בשנייה כשהוא חשף את האני האמיתית.

את כל הפחדים, החששות, המעלות והדפקטים הוא פשוט פרס על שולחן קפה רעוע והשאיר לי את העבודה להתמודד עם זה.

שנאתי ואהבתי כל רגע ורגע.

מצד אחד הוא קילף ברגע את כל הדתמית הקשוחה שלי, את כל שנות המאמץ לשינוי שלי, זרק לים.

מצד שני, היה נחמד להיזכר איך הייתי פעם, לפני המוווון זמן. בעיקר מוזר, אבל נחמד.

 

לא יודעת מה אני עושה עם כל זה עכשיו, בכמה דקות איבדתי את עצמי לחלוטין, בדיקו כשחשבתי שהכל ברור וטוב לי.

הימים האחרונים עברו טוב, הרגשתי טוב עם זה שהוא לא כל כך חסר לי. אבל עכשיו, אני מרגישה שאני מתפוררת כי הוא לא כאן לתמוך בי.

אני מתגעגעת אליו כמו שלא התגעגעתי לאף אחד.

הכי מפחיד אותי זה מה שיקרה אחרי. אבל אני מניחה שזה סתם טיפשי להקדים את המאוחר.

יהיה טוב אני מקווה.

 

 

נכתב על ידי ^_^ worship me , 2/7/2008 23:11  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





8,590
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל^_^ worship me אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ^_^ worship me ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)