אתר חפירות XD

שונאת את זה.

ואותך.(בלשון זכר)

ואותך.(גם בלשון זכר)

ואת זה שמתעלמים ממני.

ואת היחס שלך.

שונאת את המעברים בין המצבי רוח שלי.

שונאת את הלימודים.

שונאת ששואלים אותי מה חדש,כשהתשובה ברורה מראש.

שונאת שקרים וצביעות.

שונאת לחץ,כל הזמן לחץ.

שונאת לעשות כלים.

שונאת לבכות.מצד שני זה משחרר.

שונאת שדברים משתנים.

ושאנשים מתרחקים ממני ואני מהם.

שונאת שאת לא עונה לי לטלפונים וגם לא מתקשרת חזרה.

שונאת שאין לי זמן לעצמי,להתאמן,לכתוב,להיות בשקט.

שונאת להתחרט על דברים.

אבל בעיקר אותך,אותך אני שונאת,בהתחלה מראה לי יחס מדהים,מקשיב לי,מנעים את זמני,משעשע אותי,מצחיק אותי. ועכשיו? עכשיו אתה סתם מנסה לזרום בשיחות שאני יוצרת מנסה להשאיר את המצב כמו שהוא,פנים מול פנים בקושי אומרים שלום. אז למה כל זה למה?

ואני מבזבזת את הזמן במחשבות איך יוצאים מהבלגן הזה ואתה בכלל כבר ממזמן בחוץ.