טוב הרבה אין לי מה לומר,אולי יש אבל אין לי את הדרך הנכונה לומר את הדברים.
ויכול להיות שאני לא באמת מבינה הכל או אולי לא מבינה כמעט כלום,אני גם יודעת שאני לא אדע אף פעם הכל,ושישי דברים שאני אמורה לא לדעת,ויש דברים שלפעמים יותר טוב לא לדעת אותם.
אני יודעת שאת לא תמיד מרגישה הכי בנוח לספר את הדברים דווקא לי,וזה בסדר מבחינתי.
אפחד לא חייב לי שום דבר.
וכן גם את לא חייבת לי שום דבר,אני לא ניפגעת אם את לא אומרת לי משהו,להפך אני מכבדת אותך על ההחלטה שלך,
אם זה מה שאת מחליטה באותו רגע כנריאה שזה מה שצריך להיות.
אני שמחה שאת פה,אני גאה להיות חברה שלך,ואני יודעת שיש לי על מי לסמוך,אני יודעת שאת תיהיי שם בשבילי גם כשקשה,אני יכולה לומר בבביטחון שאני יודעת שנישאר חברות טובותאולי לא לנצח אבל כן למשך השנים הקרובות.
את חשובה לי את לא יודעת כמה אויל את כן יודעת ואני פשוט לא יודעת שאת יודעת.
היה לי חשוב להגיד את זה גם אם את לא תיקריא פה וגם עם לעולם לא תידעי המ כתוב פה,ויש סיכוי מאוד גדול שלא תדעי היה לי חשוב להוציא את זה החוצה.
וגם כל מי שקרא או קורא פה(אם יש כאלה בכלל) לא תזכו לדעת על מי כתוב פה,אף פעם.
אוהבת אותך המון את כמו האחות שמעולם לא הייתה לי.שירללה(מצטרעת על החפירה,ועל זה שנשמעתי כמו ילדה בכיתה ח' שעולה לט' וגם זה בקושי)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
