נוסטלגיה.היא יותר חזקה ממך.אתה בטוח שאתה יכול לגבור עליה.אבל אז בשנייה הכל צף.וזה כבר לא בשליטתך.
הרבה זמן רציתי לעדכן.לא היה לי פשוט זמן.וגם לא ידעתי ממש מה אני רוצה לכתוב.
לאחרונה יצא לי בלי שום כוונה לשקוע בזיכרונות.של פעם.דברים שהיו ואולי הייתי רוצה שיחזרו.
ראיתי תמונות.קולטות וידיאו עם בני דודים.שירים.ריחות.הכל.כל דבר מזכיר לי תקופה אחרת.
לפעמים אני חושבת מה היה קורה אילו.....
אילו הן לא היו רבות.
אילו החלוקה לכיתות בסוף כיתה ט' הייתה שונה.
אילו הייתי גדלה במקום אחר.
אילו השליחות שלי הייתה בגיל אחר.
אילו לא הייתי יוצאת לקורס משצים.
אילו לא הייתי באה לשבט.
אילו למדתי בבצפר יסודי אחר.
אילו הייתי ממשיכה לרקוד.
אילו הייתי משיגה אותו.
אילו הייתי בת דודה יותר צעירה מאחרים.
אילו קיבלתי את התפקיד שרציתי.
אילו תפקדתי יותר טוב השנה.
אילו היו שמים אותי בכיתה ב' אחרי השליחות.
ועוד הרבה מחשבות אחרות.
אבל הכל רק אילו,שום דבר שם לא באמת יקרה.
אני אוהבת את המצב כמו שהוא,אבל יש משהו במה שהיה קודם שנתן הרגשה של בטיחון,הרגשה מתוקה.
לא שרע לי עכשיו ממש לא.להפך טוב לי.אבל היו תקופות יותר טובות.
אני לא מתחרטת לרגע על מה שהיה.על כלום.כל מה שעברתי גרם לי להפוך למי שאני עכשיו.עם כל הדברים הטובים שבי ועם כל הדבירם הרעים שבי.
אבל מי שאוהב אותי,אוהב אותי כמו שאני.
ככה לפחות אני מקווה. ככה אני אוהבת אותי.
אני אוהבת להיזכר.להרגיש את אותם רגשות שוב כמו פעם.להרגיש ולו לרגע כיאלו חזרנו בזמן.ואז בסוף לחזור למציאות ולהבין שזה המצב והוא לא ישתנה בקרוב.
נוסטלגיה.כי אי אפשר לנצח אותה,אז לפחות בואו נהנה ממנה (:
שירללה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
