כל פעם שאני חוזרת מבית הספר, קופץ לי השיר you are beautiful גם אם אני ממש לא רוצה לשמוע אותו. אני פשוט לא יכולה להפסיק אותו באמצע. אולי זה בגלל שאני מקווה כל כך שמישהו יגיד לי את זה. אבל יודעת שלא. זה לא יקרה.

כי זה לא שאני לא יפה (חילוקי דעות) אבל אני יודעת שלאף אחד/אחת אין אומץ להגיד לי את זה. תחושה שלי.

ואולי באמת אף פעם לא יגידו לי שאני יפה, אבל מילה טובה.

גם את זה שכחתם? מה קורה לכם? OO"

אני מכחה כל כך שמישהו סוף סוף יגיד לי עד כמה אני חשובה לו. שהוא אוהב אותי.

אני במצב ממש מבולבל. מצד אחד- הרגשה טובה כי התחלתי לשנות לגישה אופטימית יותר.

ומצד שני- מזמן לא אמרו לי מילה טובה. אני אשמח לשמוע "נועה, את חברה טובה" "נועה, את כ"כ חשובה לי" "נועה, אני שמחה שאנחנו חברות". אבל כלום.

אני צריכה עידוד. דחוף.

מילה טובה תספק לי הרגשה טובה.

חברות- אל תכתבו לי פה. תגידו לי פנים מול פנים. יש לזה משמעות הרבה יותר גדולה בעייני.

~

רותם- תודה רבה לך על היום, ממש ממש עזרת לי.

ואם כבר מילים טובות- את חברה טובה ואני שמחה שאת חברה שלי. מאוד.

3>

פריצונת33>

אמרת לא להגיד בתגובות,

אז אני יגיד כאן:

את חברה טובה ואני אוהבת אותך3333333333333>

נחשי מי זאתXD