Excuse me but can I be you for a while

נכון זה נשמע כמו כותרת כזו שמעידה על בריחה נפשית מאיזו בעיה או קושי בעבודה,בלימודים ו/או בחיי החברה?

אז לא.

באמת שאין לי כח לרוץ. הבטחתי לעצמי לעשות משהו עם הרצון שלי להיכנס לכושר, אבל פשוט אין לי כח...

אני אפילו כותבת עם מכנסי הריצה, החולצה המרופטת וגרבי הספורט.

אבל...אין מוטיבציה.

סתם, משהו שהתחשק לי לחלוק עימכם, עם הבלוגספירה.

נוח לי.

סילביה חזרה, ולי אין את האחריות לחזור הביתה מיד אחרי הצבא או להישאר בבית לאחר מכן.

בסופ"ש אפילו לא הייתי בבית! זו הייתה הקלה... וגם ליאור חזר לסופ"ש. הייתי צריכה את זה.

אני באמת צריכה להעריך יותר את מה שיש לי.

תודה לכם.