Excuse me but can I be you for a while
שקר כלשהו |
| 7/2008
אני מנסה לחשב על דברים טובים שקרו לי לאחרונה...
וזה לא שלא היו. אני מניחה.
פשוט אין משהו שיכול לנטרל את התקופה האחרונה שהייתה...שוחקת, מעייפת.
*חזרתי לפני חודש וחצי לליאור. אין מילים בפי לתאר את הנירוונה שבדבר
*התחלף לי לפני כחודש מפקד, ועכשיו מילים משונות יוצאות מפיו כמו "תודה".
*בתיאוריה אני יודעת שיש לי למי לפנות כשאני סדוקה..זה שאני לא מרגישה זאת זה כבר דבר אחר.
ואני יודעת, תאמינו לי שאני יודעת, על הילדים הרעבים באפריקה שהתזונה שלהם יותר נוראית מ"דיאטת שואה" (186 קל' ביום)
ושאני צריכה להודות למי שלא יהיה שיש לי גג שייגן עלי מפני הגשם שאין בארץ ובגדים שייגנו על העור הרגיש שלי מפני קרני UV המאיימות עליו בכל רגע נתון... אבל אני לא. מי באמת קם כל בוקר ואומר תודה על זה שהוא חי? ובאמת ובתמים לא לוקח כמובן מאליו את כל מה שיש לו בחיים..? לא אני, זה בטוח.
אני מניחה שזה לא בריא במיוחד לאמוד כמה פעמים היום חלמת בהקיץ על דברים שהסתיימו בסצינות מגואלות בדם, הא?
נו שוין... דמיון מפותח זה לא משהו רע מדי.
אלימות להמונים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
