My way to Self-Realization

נכון השעה 4 לפנות בוקר,ולא,אינני שיכורה,שתיתי רבע כוס יין אדום..

אתה הרי יודע שכמות כזאת לא משפיעה עלי כלל,

לא אנסה ליפות מכתב זה במילים גבוהות ומרשימות,

ולא אשתמש במטאפורות נוצצות,

אומר רק אמת, ולא אוסיף עוד דבר,

ראשית,לפני שתקרא,

הבטיח לי,להשמיד את הכתוב לאחר שתעיין בו.

אני לא יודעת,יכול להיות שהתחלתי להשתגע..

אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עלייך,ולא זה לא מעכשיו,

זה כבר שנתיים,

כמעט לאחר שהכרתי אותך,

אני קמה איתך בבוקר,נרדמת איתך בלילה,

זה רודף אותי,אני לא מצליחה להתנתק מזה..

אני מנסה,באמת שניסיתי,

ניסיתי לצאת עם אנשים אחרים,

ניסיתי להרגיש לאנשים אחרים,

ניסיתי לגעת באנשים אחרים..

אני לא מצליחה,

אני לא רוצה לראות את עצמי עושה את זה..

אני לא מצליחה לשכוח אותך.

אני אפילו לא יודעת למה..

אני לא מצליחה אפעם להבין למה זה לא יכול לקרות,

אני לא טובה מספיק,לא חכמה מספיק,לא יפה מספיק,

אולי הכל נכון,ולפעמים אני מסכימה לחשוב ככה,

יכול להיות שזה מה שאני חושבת על עצמי אי שם עמוק בפנים,

אך אני בטוחה שאתה אינך חסר לב,שככה יכולת להטל בי..

ולחשוב את כל זה עלי,ועדיין להמשיך ולשחק...

באותו יום שאמרת לי שהתחלת לצאת עם מישהי,

זאת שהייתה חברה שלך..

זה שבר אותי,זה הרג אותי..

הרגשתי שאני מתפוצצת...בכיתי לילות שלמים..

היה לי כל כך קשה..

לא רק מעצם העובדה שהתחלתם לצאת,

אלא כי ידעתי מי זאת,

ראיתי פעם שיחה שלכם.. לא ניסיתי לחטט,

זה קרה לגמרי בטעות,שניסיתי להתחבר פעם לפייסבוק שלי מהמחשב שלך,

ראיתי את השם שלה,

תמר שיין,

ונכנסתי לשיחה הזאת,

וידעתי שזאת לא סתם שיחה תמימה,

זאת היא נכון?

וכעיקרון,לא עשית משהו לא בסדר..

כי לא היינו מוגדים כביחד..

אבל לא הצלחתי לסלוח..

שישנו יחד פעם אחרונה,

שאלת אותי שוב אם שכבתי עם מישהו,

וזה נכון,לא שכבתי עם אף אחד,

כי חיכיתי לך,

זה נשמע הכי דפוק בעולם,

אבל רציתי רק אותך,

כמו שעכשיו אני רוצה

 וידעתי שתפרדו,

וידעתי שאחרי זה אתה תצור קשר,

ואמרתי לעצמי שאני אנסה,

אני אנסה לשכוח,

ולהתחיל עם זה שוב והפעם באמת,

ואם לא אז לא ואם כן אז כן,

וזה שוב נדפק,

שוב ברחת,

אני לא יודעת מה לחשוב,

יכול להיות שאתה באמת הבוגר והיודע וזה לא אמור לקרות..

אני לא מבינה איך עברו חודשיים ואני עוד לא מצליחה לעבור את זה..

אני אולי לא רוצה..

אני כנראה לא רוצה,

וזה נוגד את כל הכיוונים שאני אמורה לחשוב בהם..

כי אני כן חושבת שאתה מתאים לי,

ואני אוהבת אותך,

מאוד,

אני באמת אוהבת אותך,

ככה כמו שאתה,

קירח,עם משאף וויסקי,

וחיבה לבובות,

והפועל,

ואני חושבת שאתה מדהים..

ויפה וחכם ורגיש,

ומוכשר..

ואני אוהבת לראות אותך

מחייך,ועושה דברים מטומטמים,ויושב כמו גיי,כועס,נהנה,משתוקק..

וכן גם ערום,אני אפילו זוכרת איך זה נראה..

כל כך קשה לי לנסות ולשכוח אותך...

לפעמים 

וכבר 

בוקר טוב,

לילה טוב,

שינה ערבה,

קימה מאושרת,

הכל אותו דבר,

בתוך כל הטירוף הזה איבדנו את הצבעים,

הכחול הוא לא כחול,

האתמול הוא לא אתמול,

הכל נע,הכל זז,

הכל מתקיים בצורה מונטונית עצבנית,

כמו מתוך פס יצור,

חולני.

להספיק ולהספיק ולהספיק,

ולקראת מה?

לפעמים אני רוצה רק קצת שקט..

שקט טהור,

שקט שלי.

שקט אחד,שקט לבד,

שקט.

אז היא קמה לה בבוקר,

ופותחת החלון,

והשמש כמו השמש

מאירה לה את היום.

היא לובשת את בגדיה,

ויוצאת לה מביתה

החיוך שב על פניה 

זה הבוקר רק שלה

והכל כה טוב

והכל מושלם,

יש צ'ק בסוף החודש

והכל כבר משולם.

החיוך שב על פניה

זה הבוקר רק שלה

אהבה גם היא בדרך..

והאושר הוא בעינייה,

היא מקרינה אותו בחום,

ניתן לראות זאת על פניה

כן היא מגשימה חלומותייה..

צייר לי ציור,

צייר לי ציור שיהיה רק שלי,

צייר לי בית,

צייר לי חלון,

צייר לי שקט,

צייר לי אותי ואותך,

צייר לי שלווה,

צייר לי חיוך אמיתי,

צייר לי ריקנות,

צייר לי דכדוך,

צייר לי הכל בצבעים של כחול,

צייר לי שמש אחרת,

צייר לי שמש במקום רחוק מכאן,

צייר לי שקיעה,

צייר לי אותי,

צייר לי שמחה,

צייר לי אותי בחסרונך,

צייר לי אהבה,

צייר לי אהבה אחרת,

צייר לי אהבה ללא גבולות,

צייר לי אושר,

צייר לי רגעים רבים של אושר,

צייר לי שלום,

צייר לי שלום פנימי,

צייר לי ציור,

שיהיה רק שלי..