בעיקרון באתי להתבכיין, אבל זה לא כל כך נורא במחשבה שנייה שאלכוהוליסטית בדימוס שותה באמצע הלילה כי היא לא נרדמת...
זה שסיימתי כוס בירה בדקה וחצי לא אומר כלום נכון?
בכל אופן החיים קשים...אני מסטולה ולא מצליחה לישון.
אכלתי
כל השבוע בהיסטריה בגלל ההורמונים מהפוסטינור ואני מתה מפחד להשקל. יש לי
שבוע עמוס, יש לי דיא7טנית ופסיכיאטר ו2 עובדות סוציאליות וללמוד
לפסיכומטרי ולהתכונן לאודישנן ובלעעע לעסות מלא דברים. ונשאר לי עוד ממש
טיפה בירה מהכוס השנייה ויש לי שילשול ואני רוצה חברים שיאהבו אותי וגבר
שיהיה גבר גבר שיאהב אותי ויתייחס אליי כמו למלכה ושיהיה לי זין ומטיבציה
לעשות דברים ולהשקיע ולהיות בנאדם אחראי ומסודר ואחראי לעצמו ולא החרטא
ברטא שאני משחקת אותצה שאנני..כי אני אפילו לא חרטא ברטא אני סתם כלום.
וקצת שיכורה אבל זהו.
למה אני כל כך שונאת את עצמי? למה כלום לא עוזר לי?למה כל החיים שלי אני הולכת להיות כזה חרא שמנסה לצוף במערבולת?
די
אנני רוצה שמשו כבר יתקן אותי ושאני אהיה בסדר ושאני יוכל להיות כמו כל
בנאדם רגיל שמשתלט על עצמו וחי לפי הבחירות שלו ואחראי לעצמווווווווווו
אולי
אני באמת לא אחראית לעצמי?!?!!?אולי אסור לי לנהוג ולהחליט לבד אם אני
רוצה ציצים או לא....אני לא רטוצה תחייים
שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!