אולי זה בלוג ראשון והכל ..
אבל אני - חייבת - להוציא את זה . !
שנת 2007 הייתה ה - שנה שלי ..
חייתי כאילו אין מחר : |
זו הייתה השנה שהכי אהבתי -
הפכתי מ "חנונית" ל "מקובלת" .
הכרתי - מ ל א - חברות חדשות ..
אבל בלי לשים לב -
שכחתי מה"ישנות" ..
עכשיו פתאום בלי לשים לב ..
כולם שוחכים ממני .
אפחד לא מזמין אותי למסיבות יותר .
לא ליציאות .. ולא לשום מקום ..
אנשים אהבו אותי רק בגלל ה " קטע " של שנה שעברה ..
כל פעם שאני חושבת שאני לבד ..
אני יוצאת החוצה קצת לשכונה והכל ..
בפעם האחרונה שזה קרה ?
חשבתי על הכל ...
יום שישי אחד ..
חזרתי עם שתי חברות שלי הביתה ..
קנינו ארטיקים ושטויות בדרך ..
ואז היינו צריכות ללכת כל אחת לדרך של הבית שלה ..
הלכתי על המדרכה בכביש הראשי ..
אכלתי ארטיק , קשרתי בלון שקניתי ליד ..
והמשכתי ללכת ..
מכל הרעש של המכוניות ..
פתאום התחלתי לחשוב על הכל ..
על מה אני מתכוונת לעשות ?
מה אני עושה עם החיים שלי ?
שיש לי רק איזה 5 בנות שאני באמת חשובה להן . !
וגם זה בקושי .
שכל ה"חברות" שלי משנה שעברה
היו סתם עוד ילדות צבועות . : |
כל השנה החיוכים היו מזוייפים ..
הילדים היו צבועים ..
ורק אני ..
אותה ליאל כהן ..
- נ ש ב ר ת -
בחיים לא בגדו בי ..
בחיים לא שיקרו לי ..
בחיים לא שיחקו בי ..
כמו עכשיו ; /
אני מתגעגעת למתי שהכל היה פשוט ..
- מושלם -
אבל כנראה שזה לא יחזור לעולם \ =
אנשים ?!!
אני רוצה שתלכו פעם אחת ..
לבד בלי אף אחד ..
על מדרכה של כביש ראשי ..
ותחשבו ..