-לא מבינה-

"נו ?? נלך ?? " שאלתי את רועי אחרי כמה דקות שעמדנו מול היער..

רועי הביט ליער , ולא אליי.. "נלך .." אמר באפלה כזאת..

הסתובבנו והתחלנו ללכת בחזרה לכיוון המטוס..

לא הרגשנו איך הזמן עובר לעט..

על האי הזה?! – לא היה כלום לעשות!

עבר יום.. עברו יומיים.. וכלום לא השתנה..

אוכל היה לנו לעוד כמה ימים..

לא היו לי כלי תיקשורת כדי לבקש עזרה מהארץ..

אבא של רועי התאושש מהפציעה ואפילו הרופא נתן לנו לבקר אותו פעמיים..

זה היה כמו הישרדות כזה.. היו כאלה שלגמרי איבדו שפיות..

היו כאלה שאיבדו תקווה..

והיו כאלה [אהמ אני אהמ] שנישארו אופטימיים ^^

ערב אחד , אחרי שלושה ימים תקועים על אי לא מזוה שאמצע שומקום..

קראו לכל האנשים להתקבץ ליד ההריסות של המטוס..

כל האנשים בלי יוצא מה הכלל עמדו ליד המטוס כדי לשמוע

על החדשות.. היו כאלה שכבר חשבו לעצמם:

"ישש סופסוףף הם יצרו קשר אם הארץ והם באים להציל אותנו!"

אבל לא.. זה לא היה זה..

הטייס ניצב מולנו על אחד הקרשים והתחיל לדבר..

"כינסנו אתכם כי גילינו מה גרם לתקלת המנוע.."

עד עכשיו , הבעיה הזאת לא הטרידה אפחד..

והטייס המשיך:

"מצאנו פצצה בתוך תא המטען.. אנו חושבים שמישהו ניסה לחבל בטיסה זו!

ולפי ההיגיון , הוא נמצא בינינו ממש עכשיו!

פתאום המבוגרים התחילו להתלחשש וכל אחד אמר "זה לא אני!"

הסתכלתי עם רועי והרמתי גבה אחת.. עשיתי בפרצוף שמשדר: בולשיט ><

אבל האנשים לא הפסיקו להביט אחד בשני בחשדה..

אמא של רועי סימנה לנו אם הראש ללכת אחריה..

היא לקחה אותנו למקום שלא היו בו אנשים כלל..

מקום שקט עם אגם כזה יפה.. כמו בסרטים..

טבלנו רגליים.. וידענו.. שאף אחד מאיתנו או מהמשפחה של רועי ,

לא עשה את זה..

אחרי שעתיים.. קראו לנו ברמקול שוב.. והפעם אמרו שזה חשוב מאוד!

כולם שוב התכנסו ליד ההריסות של המטוס, ואותו טייס עמד על חתיכת כנף..

היה רעש בקהל.. ואז בפתאומיות, שקט .

"הצלחנו ליצור קשר אם ישראל . "

כולם שמחו והיו כאלה שצרחו מרוב התרגשות..

"אהמ אהמ.. "

השתיק את כולם הטייס..

"אך איננו יכולים להרשות לעצמנו לשחרר את האיש שניסה לחבל במטוס.. אז בשלושה ימים הקרובים נקרא למספר נוסעים שהם החשודים העיקריים.

ובנתיים.. כולם ישארו כאן!"

אנשים התחילו לצעוק : זה לא פייר! תעיפו אותנו מפה כבר!

ודברים כאלה..

הרגשתי חרא.. זה עונש קולקטיבי..

עוד שלושה ימים על החור הזה.. – על הפנים!! –

פחדתי שיחשדו באחד מהמשפחה של רועי..

ואיך שו.. תמיד.. כל הפחדים שלי , מתגשמים !

פרק קצת קצרר ..

סלחו לי על זה D: