סיפורי אהבה

מצטערת שאני מייבשת... אבל אני ממש עסוקה בימים אלה ואין לי הרבה זמן לעדכן...

פרק 35-

רוני:"אני כבר מתחילה להרגיש שזה אבוד!" היא אמרה לספיר בטלפון

ספיר:"אל תדאגי.. יהיה טוב!"

רוני:"אני כבר לא בטוחה לגבי כלום" היא אמרה ושמעה צחקוקים ברקע "היי, איפה את בכלל?"

ספיר:"מי? אני?"

רוני:"לא, אז האקסית של תומר, שבמקרה זו אני ואני יודעת איפה אני נמצאת!" היא צעקה לעבר הטלפון

ספיר:"אצל מישהו"

רוני:"את נורא ברורה.."

ספיר:"נו מה את..."

רוני:"אה!!" היא צעקה

ספיר:"מה קרה?!" היא נבהלה

רוני:"אני אתקשר אלייך אח"כ!" היא ניתקה "תומר תומר תומר.. חכה שתראה איזו תמונה אני שולחת לך.." היא אמרה וצילמה

מור הלכה ברחוב שינקין וחיפשה מתנה מתאימה ליום הולדת של תומר ולפתע ראתה את גיא שנופף לה לשלום

מור:"היי גיא!" היא חיבקה אותו ונתנה לו נשיקה בלחי "מה אתה עושה פה?"

גיא:"אני מניח שמה שאת עושה פה"

מור:"הלכתי לקנות מתנה לתומר"

גיא:"כנ"ל"

מור:"מה אתה קונה לו?"

גיא:"כנראה שדיסק שהוא רצה"

מור:"עלוב!!"

גיא:"בסדר בסדר, מה שתגידי, רק שהוא מת על הלהקה הזאת! מה את קונה לו?"

מור:"האמת שאין לי מושג"

גיא:"עלוב!!"

מור:"מה עלוב בלא יודעת אם אני בכלל לא יודעת מה אני קונה?!"

גיא:"רציתי להחזיר לך"

מור:"חע, קרעת אותי" היא אמרה והחלה ללכת "ביי גיא" היא חייכה

גיא:"צ'או!" מור הלכה לכיוון חנות חיות והסתכלה סביב

..:"אני יכול לעזור לך?" שאל אותה בחור שנראה כבן גילה, אולי יותר.

מור:"אממ.. כן, איפה אני יכולה למצוא כלבים? אם יש לכם"

..:"בטח שיש.. בואי אחרי" הוא הוביל אותה לאחורי החנות ופתח את הדלת, היו שם כלובים עם המון חיות. כלבים, חתולים, ואפילו סמורים.

מור:"וואו, איזה מותק" היא אמרה והצביעה על כלבלב שחור

..:"זה לברדור בן 9 חודשים"

מור:"איזה חמוד, אני יכולה שנייה להרים אותו?"

..:"בטח" הוא פתח את הכלוב והכלב החל לקפוץ סביב המוכר הוא הרים אותו יצא מהכלוב ושם בעדינות את הגור בידיה של מור

מור:"אוו, אתה תהיה מושלם בשביל תומר!" הגור ליקק את פניה של מור והיא צחקה "הוא כבר עשה חיסונים והכל?"

..:"כן.. הכל כלול במחיר"

מור:"זה בטח יהיה ממש יקר, פשיטת רגל מה? כמה יעלה לי?" היא אמרה וליטפה את ראשו

..:"מכיוון שזה הגור האחרון שנשאר מאחיו שכבר נמכרו, אז הוא לאימוץ, רק החיסונים יעלו לך"

מור:"באמת? וואו, איזה מזל!" היא לקחה את הגור ויצאה והחלה ללת לכיוון הקופה ונשקה לראשו של הכלבלב. היא שילמה ולקחה את הגור בידיה שאת צווארו עוטף קולר אדום וחגורה תואמת. היא נכנסה לאוטו ושמה את הכלב לידה "נראה לי שבתוך שלושה ימים אני אקשר אלייך יותר מידי בשביל להיפרד ממך.." היא ליטפה את ראשו והתניעה הוא קפץ על ברכיה ונשכב שם "איזה חמוד.."

רוני:"נו דן! תסדר את זה!"

דן:"הנה רוני.. שנייה!" הוא סיים את הנגיעה האחרונה

רוני:"תעביר לי את זה חזרה לפלאפון"

דן:"למה את צריכה שני ילדים מתנשקים?" הוא אמר וחיבר את הטלפון למחשב

רוני:" כי בא לי!" הוא סיים להעביר והיא לקחה את הטלפון ויצאה מהחדר

תומר:"זה הבית שלך ל-24 שעות הקרובות.." הוא אמר ושיחרר את הגור הדלמטי בחדרו.. הגור הסתובב בחדרו של תומר ונכנס לשירותים "מה יש לו לחפש בשירותים?" הוא אמר ורץ אחריו לפתע הטלפון שלו השמיע קול של SMS, הוא לקח את הגור לידיו ופתח את הודעת המולטימדיה שנשלחה אליו, שם הנמען 'חסוי'

"חסוי?זה מוזר" הוא אמר לעצמו ופתח את ההודעה הוא נדהם לגלות את מור מתנשקת עם.. גיא

הוא הוריד את הגור על הרצפה מקווה שהוא הוזה ושמור זו לא מי שמופיעה בתמונה הוא יצא משם בטריקת דלת

מור נכנסה לחדרה ושמה את הכלב על מיטתה לפתע נשמעו שלוש דפיקות עצבניות על דלתה

מור:"מי זה?"

תומר:"אני!" מור נבהלה ומייד רצה עם הכלב לתוך השירותים סגרה את הדלת ופתחה את דלת הכניסה

מור:"תומר, הי מאמי" היא באה לנשק אותו והוא נכנס לחדר שלה "הכל בסדר? אתה נראה נסער"

תומר:"יש סיבה שלא אהיה?"

מור:"מה קרה?"

תומר:"את הולכת לעמוד מולי ולהתנהג כאילו אין לך מושג!?"

מור:"כן! כי אין לי מושג!"

תומר:"באמת?! איפה היית היום"

מור:"בשום מקום.." היא לא רצתה שהוא ידע שהיא הלכה לקנות לו מתנה

תומר:"היית בבית כל היום?!"

מור:"כן"

תומר:"כן?! אז איך את מסבירה לי את זה?!" הוא אמר ופתח את הטלפון ושם הייתה התמונה שלה ושל גיא

מור:"וואו! אני מודה, הייתי היום בשינקין וכן פגשתי את גיא, אבל לא התנשקתי איתו, איו, דוחה!"

תומר:"זה לא מה שהתמונה מראה!"

מור:"מה אתה רציני?! זה פוטושופ! נתתי לו נשיקה בלחי! כמו שנותנים לידידים!"

תומר:"כמו שזה נראה פה אתם נראים יותר כמו יזיזים!"

מור:"תומר, אני לא התנשקתי איתו אתה חייב להאמין לי! מי שלח לך את התמונה הזאת בכלל?!"

תומר:"מחסוי אבל מה זה משנה?!"

מור:"זה משנה כי זה לא נכון!" היא צעקה והחלה לבכות

תומר:"זה לא יעבוד עלי בכלל הבכי הזה עכשיו"

מור:"תומר אני לא.."

תומר:"אני לא רוצה לשמוע.." הוא אמר ויצא משם בטריקת דלת והיא נחתה על המיטה בוכה אל תוך הכר.

תומר התיישב על המשענת של הספסל, פורע את שיערו ובוהה בתמונה שוב ושוב. לא מאמין שזה קרה לו, שמור, בגדה בו, ועוד עם החבר הכי טוב שלו.. איך זה קרה?

הוא חזר הביתה והחליף בגדים לפתע נשמעו צלצולים בדלת הוא הלך ופתח אותה ואף אחד לא היה שם הוא הסתכל למטה וראה סלסלה ועליה פתק הוא הרים את הסלסילה ונכנס פנימה הוא הניח אותה על השולחן וקרא את הפתק "זה מה שעשיתי היום בשינקין, מור" הוא פתח את הסלסילה וראה את הגור הקטן והשחור שעיניו כחולות הוא נאנח ולא ידע למה להאמין, התמונה מראה משהו אחד, ומור אהובתו אומרת משהו אחר. למה עליו להאמין? הוא הרגיש אבוד.. הוא לקח את הכלב למעלה ושם אותו ליד הכלב שקנה בעצמו למור. והם השתוללו.

תומר:"מה אני עושה עכשיו? דאמט.."

הוא אמר לעצמו ונחת על המיטה.

גיא:"קניתי לו את הדיסק שהוא כ"כ רצה.."

קים:"אה.. איזה יופי!" הם נשכבו במיטה

גיא:"תגידי, מה החלום הכי פרוע שלך?"

קים:"אתה רציני?" היא צחקה

גיא:"כן.. למה לא?"

קים:"מממ.. תן לי לחשוב.." היא הרהרה לרגע "אתה בחוטיני"

גיא:"חע.. קרעת אותי!"

קים:"לא סתם חוטיני! אדום עם פפיון מקדימה!"

גיא:"לא הולך לקרות.. זה לא נוח"

קים:"אני אצטער ששאלתי את זה.. איך אתה יודע?"

גיא:"אממ.. חבר שלי עשה את זה אחרי שהוא הפסיד בהתערבות.. הוא הלך עם זה ברחוב"

קים:"אוו, מסכן" היא אמרה ועלתה עליו מנשקת אותו נשיקות עדינות על השפתיים "אני אוהבת אותך"

גיא:"גם אני מאמי"

מור שכבה על המיטה בוהה בטלפון, "להתקשר? לא להתקשר? לתת לו מנוחה? אוף.." היא אמרה לעצמה ובהתה בתקרה, הטלפון שלה בחדר צלצל והיא קפצה לענות לו

מור:"הלו?!"

..:"מור! היי, מה את קופצנית?"

מור:"אה יוני.. זה אתה.."

יוני:"איזו התרגשות.. את כ"כ שמחה לשמוע ממני?"

מור:"אתה מתקשר מהמטוס?"

יוני:"מה? חס וחלילה, נחתתי כבר לפני איזה שעתיים"

מור:"מה? איך עבר כ"כ הרבה זמן ולא שמתי לב?!" היא אמרה והסתכלה דרך החלון וראתה שהחשיך

יוני:"את נשמעת לא ממש טוב, להתקשר אח"כ?"

מור:"לא, אני בסדר"

יוני:"זה לא נשמע ככה"

מור:"אז איך ניו-יורק?"

יוני:"מדהימה, אהבתי.." מור חייכה

מור:"בהצלחה.. וכשתהיה סלב, אל תשכח שהחתימה הראשונה הולכת אלי"

יוני:"לא קצת הגזמנו? סלב? כולה פרסומת לנייק"

מור:"חפיף.." הוא גיחך

יוני:"את רוצה לספר לי מה קרה?"

מור:"אני לא רוצה להטריד אותך, הכל מצוין"

יוני:"אבל תזכרי שאחרי שאני מנתק את לא תשמעי ממני במשך חודשיים לפחות!"

מור:"למה? אתה יכול להתקשר אלי מהפלאפון"

יוני:"לצערי.. לא, כי הטלפון שלי עוד בישראל"

מור:"מה?!"

יוני:"שחכתי אותו בשדה תעופה"

מור:"טוב יהיה לי שקט ממך סוף סוף.."

יוני:"אבל דברים אחרים מטרידים אותך.. אני לא אחסר לך עד כדי כך"

מור:"יוני, יא פולניה, הכל בסדר איתי.. נדבר בעוד חודשיים"

יוני:"ביי מאמי, אני אתגעגע!"

מור:"ביי דביל גם אני אתגעגע אלייך" הוא צחק והיא באה לשים את השפופרת במקומה

לילך:"לא! אל תנתקי!" היא עצרה ולילך לקחה ממנה את הטלפון "יוני! הלו?!"

מור:"הוא ניתק, מה קרה? לא הספקתם להיפרד?"

לילך:"מור! יוני!"

מור:"מה?"

לילך:"יוני! הוא האבא!"

מור:"מה?!" היא קפצה

לילך:"החמור הזה החליף בין הבדיקות וסידר אותנו!"

מור:"אבי?! איזה בנזונה אני הולכת לפוצץ אותו!"

לילך:"מה אני עושה עכשיו הטלפון שלו לא עליו!"

מור:"איך את יודעת?"

לילך:"מצאתי את זה בשדה תעופה" היא אמרה והוציאה את הפלאפון החצוי מתיקה

מור:"היוני הזה לא יכול לשמור על כלום מה?" היא גיחכה

לילך:"מתי הוא אמר שהוא ידבר איתך שוב?"

מור:"בעוד חודשיים" היא אמרה בהיסוס

לילך:"מעולה" היא אמרה בציניות ונשכבה על המיטה

מור:"תראי, עוד חודשיים את עדיין לא יולדת.. הוא יספיק לחזור..!"

לילך:"מהפה שלך לאלוהים.." היא אמרה ומור נשכבה לידה "מה איתך? איפה המתנה של תומר? חשבתי שהלכת לקנות לו"

מור:"קניתי"

לילך:"נו, אז תראי לי"

מור:"הבאתי לו את המתנה כבר"

לילך:"למה? יש עוד שלושה ימים עד ליום הולדת שלו"

מור:"רבנו"

לילך:"מה רבתם? אתם הזוג היחידי שבחיים לא ראיתי אותו רב, מה רבתם מה?"

מור:"שלחו לו תמונה שלי מתנשקת עם החבר הכי טוב שלו"

לילך:"מה?!" היא הייתה המומה

מור:"כמובן שלא עשיתי את זה! זה פוטושופ, והוא לא מאמין לי!"

לילך:"אז אנחנו זוג ממורמרות?"

מור:"כנראה"

לילך:"אני צריכה שוקולד" היא אמרה והלכה למטבח מור גיחכה לעצמה ופתחה את הטלוויזיה.. היא זיפזפה בערוצים אבל המחשבות שלה עפו למקומות אחרים.

למחרת בשעה האחרונה כולם ישבו בכיתה והקשיבו למורה בהאזנה

המורה:"אוקי, אז לשיעור הבא אני רוצה שתגישו לי דף עם 3,000 מילים על השיר" קריאות בוז נשמעו "תעשו את העבודה בזוגות כדי שיהיה לכם יותר קל, עכשיו אתם מרוצים?" התלמידים הנהנו בראשם "בגלל שידעתי שזה מה שיקרה כבר חילקתי אתכם לזוגות והוא החל להקריא את השמות "...קים ומור, תומר וגיא.."

תומר:"אני חושב שעדיף שתשים את גיא ומור יחד, הם מסתדרים מעולה"

גיא:"מה? על מה אתה מדבר?" הוא לחש לו

המורה:"אוקי, אז תומר עם קים וגיא עם מור.." הוא רשם לעצמו והקריא את שאר השמות

-צלצול-

גיא:"וואו, אחי, מה כל זה היה?"

תומר:"אתה, אל תדבר איתי בכלל" הוא המשיך ללכת

מור:"תומר חכה!" היא קראה אבל הוא לא הקשיב לה

קים:"מה עובר עליו?" מור לא ענתה ורק הלכה אחריו

גיא:"מה יש להם?"

קים:"ריב אוהבים.. לך תבין"

גיא:"לפחות אנחנו לא רבים" הוא קרץ לה והיא חייכה

מור:"תומר חכה!" היא תפסה בידו

תומר:"מור, מה את לא מבינה בתעזבי אותי?"

מור:"קיבלת את המתנה שלי?!"

תומר:"כן, מה את רוצה להגיד בזה?"

מור:"שזה מה שאני עשיתי באותו יום" הוא המשיך ללכת והיא אחריו "אתה מוכן לפחות לעמוד מולי ולדבר איתי" הוא הלך לכיוון המכונית שלו "דבר איתי!" הוא פתח את הדלת והוציא משם את הכלב הדלמטי ושם אותו בעדינות בידיה של מור

תומר:"זה מה שאני הבאתי לך" הוא אמר ונסע משם היא הסתכלה על הכלב והחלה לבכות.. היא הלכה למכונית שלה ושמה את הכלב לידה.

גיא:"היי מור, תשמעי אני רוצה לסיים עם העבודה הזו מוקדם.. אכפת לך אם אני אבוא עכשיו?"

מור:"לא, זה בסדר.. תבוא" הם ניתקו ואחרי כמה דקות הוא עלה אליה היא שכבה על המיטה כשהגור הדלמטי שוכב לידה והיא מלטפת את ראשו

גיא:"יאו, קנו לך כלב? מתי?"

מור:"לא קנו לי, תומר קנה לי"

גיא:"את יכולה להסביר לי?"

מור:"מה יש להסביר? הוא קנה לי כלב ליום ההולדת"

גיא:"אבל היום בבוקר זה נראה כאילו רבתם"

מור:"הוא כנראה קנה לי את זה לפני שרבנו, היום הוא הביא לי את הכלב" היא אמרה והעבירה יד בשערה

גיא:"את רוצה לספר לי מה קרה?" הוא התיישב על המיטה והיא התיישבה לידו

מור:"אני משתגעת.."

גיא:"דברי איתי.."

תומר ישב בגינה מהורהר.. מה לעשות? הוא אוהב את מור.. אבל היא התנשקה עם גיא..

..:"תומר? מ'ניינים?" הוא הרים את ראשו

תומר:"קים, היי" היא התיישבה לידו על משענת הספסל

קים:"מה קרה?"

תומר:"אני לא חושב שתרצי לדעת"

קים:"נסה אותי" תומר פתח את הטלפון וחשש מעט, אבל לבסוף הראה לה.. היא ראתה והתחילה לצחוק

תומר:"קים? השתגעת? מה את צוחקת.?! אני מראה לך את חבר שלך וחברה טובה שלך מתמזמזים!"

קים:"אוי תומר, אתה כזה פרנואיד!"

תומר:"מה פרנואיד מה? זה מה שהתמונה מראה לא?!"

קים:"כל טמבל יכול להבחין שזה פוטושופ! תראה איזה קווים גרועים עשה מי שעשה את זה!" היא אמרה והצביעה על השפתיים של מור שהיה ברור שבשפתיים של גיא? הן לא נגעו.

תומר:"זה.. פוטושופ?"

קים:"אתה מדבר עם מישהי שאמא שלה עובדת עם פוטושופ 24 שעות ביממה"

תומר:"תודה, קים" הוא קם ורץ לבית של מור

מור:"...ומישהו שאין לי מושג מי זה שלח לו תמונה שלי ושלך מתנשקים"

גיא:"מה זה?! אבל לא התנשקנו!"

מור:"זה פוטושופ, והוא לא מאמין"

גיא:"וחוץ מזה, אני ואת? זה מטופש!" הם צחקו ועיניהם נפגשו לרגע, הם התקרבו והשפתיים שלהם נגעו-לא נגעו.. לפתע מבלי הרבה מודעות, הם התנשקו..

תומר:"מור אני.." הוא התפרץ לחדר והם התנתקו "מצטער.." הוא אמר ונשען על הדלת "אני מפריע?"