האם אהיה מאושרת ?

ראיתי שכבר נמאס לכם לחכות לי ,וגם לי נמאס.
אני עמוסה,אני חנוקה,אני לומדת -אני עסוקה.
אומנם המחשב נמצא בחדרי ,אבל זה לא אומר שאני נמצאת עליו במשך שעות .
הכתיבה לא זורמת לי והלחץ רב ממנה,הוא לא מאפשר לי לכתוב מהלב ,ברוגע ובשלווה כמו שהייתי רגילה .
לא יודעת מה קורה,באמת שלא ,זה פשוט לא עובד ...
כשאצא מהעומס ,בלי נדר ,לפחות שבוע הבא,אני אכתוב פרק ארוך ואם אוכל אפילו שניים .
רק אל תהרגו אותי ,כי אני מנסה ,אני לא מבטיחה כי אתם תופסים אותי במילה ,אבל אני מנסה...באמת.
אני מבינה את הכעס שלכם לגמרי ,כי חודש, זה באמת זמן רב למדי ,וכבר שוכחים ,מתייאשים ונמאס..

אבל אני מנסה באמת , תחשבו שזה או להמשיך ככה או להפסיק בכלל .
מישהי אמרה לי פעם "אל תחשבי ככה, את צריכה לדעת שאת כותבת מהלב ואך ורק לעצמך ולא בשבילם וזאת רק טובה גדולה שאת משתפת אותם "
תודה לך :)

והנה סתם משהו,
שכתבתי מזמן ..

"אז מה ?" שאל ושבר את השתיקה .

"מה ?" שאלה .

"אוף ,משעמם איתך ! "  אמר ברוגז.

"אולי איתך משעמם ?!" ענתה לו בציניות,הוא יודע להרגיז אותה .

"מתוקה,"הוא נאנח והביט בה," איתי לא משתעממים " הפרצוף שלו היה ציני ורציני כאחד ,כשפרצופו השתנה להבעת פנים דומה לשלו .

"עובדה ,"היא גיחכה"אני משועממת "

"בעיה שלך " גיחך .

"הכול באשמתך אנחנו פה !" האשימה בכעס .

"זו בכלל באשמתך !" הוא קם והיא אחריו "אשמתי?!" צעקה .

"כן אשמתך ,מותק אם לא היית כזאת מטומטמת ,לא היינו פה " אמר בכעס .

"אתה מטומטם !" צעקה אליו," אוי ,אני שונאת אותך!" היא הטיחה בפניו אמת שקרית ששניהם עומדים אחד מול השנייה.

"זה הדדי מותק " חייך ,למרות שליבי גאר בכעס.  "דיי כבר עם המותק הזה !!!!!!!!" צרחה בחוזר סבלנות ,היא רצתה להשתיק אותו ...בדרך שלה .

"את לא חייבת להקשיב " אמר ברוגע ,שכפניהם קרובים ונשמותיהם נשענות זה על זו.

"אני אעשה מה שאני רוצה" אמרה והתקרבה יותר , שפתיים נוגעות ולא נוגעות .

"מה שאת רוצה ,הא? אז גם אני אעשה מה שאני רוצה " החזיר ובין דחף לא נשלט התנפל על שפתיה , רוצה לבלוע אותה .

מנשק אותה בתשוקה . היא לא מתנגדת כי היא רוצה , היא נהנית .

שפתיים משתלבות , הלשונות מתערבבות , התשוקה בוערת .

אבל היא לא מסוגלת.. אסור לה , למעוד שוב.

 "מה אתה עושה ?!" צרחה עליו ,לאחר שהתנתקה ממנו בפתאומיות , מנגבת את שפתיה בבלבול ומרגישה את פנייה בוערות .

" מה אני עושה ?" שוב הרשת פנים אדישה עלתה על פניו , כשהוא ניגב את טעם שפתייה.

 "כן ! למה נישקת אותי?"  כעסה, ולא ציפתה לתשובה הולמת .  "מאמי, אני רק עשיתי לך טובה .."  

"לי ?! טובה ! עלק .." התעצבנה וגיחכה, והוא חייך בגאווה ושחצנות .

 " את רצית לנשק אותי ואני רק עשיתי לך טובה .. ואת היום " אמר מחייך חיוך גדול .

 "היית מת ! אוי ,אני שונאת אותך ! שונאת אותך ! שונאת אותך !" צרחה בעצבים ,לא יודעת כיצד מתמודדים עם אמת כואבת .

 "למה את מתעצבנת , כי אני צודק ?" זרק  , היא הביטה בו במבט רצחני,חצתה אותו ובעטה בדלת , "נו כוס-עמק תפתחי כבר!!" צרחה עליה,האמת שהיא רק ניסתה להפיג את העצבים והדלת הייתה האפשרות היחידה .

"את חושבת שזה מה שיעזור לך ?" גיחך והתיישב בריצפה .  "לפחות אני עושה משהו !" הפנתה מבט אליו וצעקה  .

הוא העיף בה מבט וסיבב את ראשו חזרה .היא נכנעה והתיישבה גם על רצפת החדר .

'למה הוא נישק אותי בכלל ?' תהתה ,כשאינה יכולה להפסיק לחשוב על הנשיקה הזאת,לו לרגע ..

"אתה חושב שמישהו ישים לב שאנחנו פה?" לחשה לו.

"אני בטוח שיבוא מישהו .." חייך והביט בה .

'ממתי הוא נחמד?' חשבה ואמרה "אני לא חושבת , אנחנו פה כבר שעתיים " נאנחה, "ואף-אחד לא חשב עליי אפילו .." אמרה בעצב.

"היי.. אני בטוח שמחפשים אותנו עכשיו " אמר מנסה לעודד, "או לפחות אותי" השתחצן .

"למה אתה כזה תינוק .. " היא נאנחה וגלגלה את עיניה . "אני לא תינוק ! " החיוך שלו כבר ירד,הוא לא אהב את מה שאמרה  .

" כן, אתה כן . כל הזמן את חושב על עצמך , איך החברה שלך סובלת אותך בכלל?!" .

"את מקנאה ?!" צחק .

" לא " השיבה במהירות וניסתה להראות אדישה. "זה בסדר, אני יודע שכן"  חייך לעצמו ושתק .

לה כבר לא היה כוח לענות לו , היא לא פצתה את פיה והרימה את ראשה,מביטה בו , הוא באמת היה מושלם , כמה שהיא שונאת אותו ,

הוא ממש חמוד אפילו ש.. הם בחיים לא הסתכלו אחד על השנייה, במובן הזה .

"על מה את מסתכלת ?" שאל כשראה שהיא מביטה בו כבר דקות ארוכות .

"הא ?" התעוררה למציאות "כלום ,סתם " מלמלה וחזרה לראשה המושפל.

 "אני יודע שאני חתיך, זה בסדר " השתחצן כהרגלו ,הוא אהב להרגיז אותה ,הוא אהב לראות את פנייה העדינות מתעוותות בכעס.

"למה נראה לך ?בכלל לא הסתכלתי אליך " שללה .

"אני לא אמרתי שאת הסתכלת עלי.. את זה את אמרת " חייך בגאווה .

"אוי ,אתה תמיד עם הציניות שלך .. אולי תיפרד ממנה כבר ?" קיטרה .

"זה חלק ממני כפרה " אמר בערסיות , היא ידעה שהוא לא ערס,הוא סתם מושפע מהחברה שסובבת אותו , היא יודעת שהוא אחר.

"הכול אפשר לתקן " אמרה " או בעצם לא.. אתה פגום לגמרי , מקרה אבוד " חייכה בגאווה מחזירה לו. הוא הביט בה בכעס .

שוב שתיקה .

כל אחד נכנס למחשבות שלו .

היא לא הפסיקה לחשוב על הנשיקה ההיא והגניבה מבטים מידי פעם .

והראש שלו היה תקוע ברצפה כל הזמן .. כבר מאז שקראה לו 'פגום' .

שעות ארוכות , של ניקוי ראש , ומחשבות מה יהיה הלאה .

הרי כל שיחה שלה איתו זה ריב , כרגיל .

"כבר מחשיך .." לחש אליה .

"אני מפחדת "פלטה כשמייד התרחטה ,היא לא רצתה שיכיר את חולשותייה ופחדייה.

"מימה את מפחדת? " לחש חזרה.

"מהחשכה "מבטה הורם אל החלון .

"פחדנית " אמר שוב כמנסה להתגרות .

"אני לא פחדנית !" קראה לעברו ,מגוננת על עצמה.

"כן את כן , מהחושך את מפחדת וגם מסרטי אימה ..וגם מאופנועים ו-"  לגלג ומנה את פחדייה כאלו היו צחוק .

"בסדר ,בסדר אז אני פחדנית!" אמרה מנסה להשתיק אותו,שלא יפגע יותר .

היא התקפלה בתוך עצמה , מפחדת שהחושך ישתלט על המקום , והיא שוב תהיה בחושך .

היא הורידה את ראשה והתקפלה כמו כדור , והוא מביט בה .. ביופי שלה .

למרות שהם אף פעם לא היו ביחד .. תמיד כיף להסתכל .

הוא לא מאמין שהוא פה איתה והוא לא יכול לעשות כלום , לא יכול לפעול ,כ"כ הרבה זמן שהוא רצה להרגיש את המגע שלה ,את השפתיים הרכות והמושלמות שלה וזה קרה.

הוא התקרב עליה,ממש קרוב וישב צמוד עליה נשען על הקיר גם כן .

"אחמ אחמ .. " כחכך בגרונו כשניסה למצוא את המילה הנכונה ולהשיב אליו את תשומת ליבה.

היא הרימה את ראשה במבט עצוב ושענני.

"אני .. מצטער " אמר , "זה בסדר , זאת לא אשמתך " השיבה "תגיד .. יש לך אש ?"  שאלה .

"את מעשנת ? " שאל מופתע. "נו באמת .. אני רק  רוצה אור " אמרה .

הוא הביט סביב והבחין שהחושך באמת מכסה את הכול ,"הא אממ .. אין לי אש " ענה .

 "איך יכול להיות שלך אין אש ?! ילד פוזות בלי מיצית ? פשש..כבר ראינו הכול" אמרה אבל לא באותה ציניות מאושרת.

הוא נאנח " אני לא מעשן " לחש שוב .

"הא.. אז ואללה , יש דברים שאני לא יודעת עלייך " אמר בנימה מצחקקת ורצינית כאחת.

"יש הרבה דברים שאת לא יודעת עלי " ענה והביט עמוק אל תוך ענייה,מפחד להשאב לתוכם .

"כמו .."

"למה את רוצה לדעת עלי דברים, הא ?" שאל,מתנק מהעיינים שלה וחוזר למציאות .

"נו,עד שאנחנו מדברים באמת –בלי לריב כן ?- את הורס !" אמרה בכעס .

"מה אני אעשה , קשה לי " חייך חיוך גדול וציני .

החושך ירד לגמרי .היא הביטה לחלון למעלה , הוא היה ממש גבוה .

היה קר והיא חיבקה את עצמה .

"קר ,נכון ?" אמר מביט גם הוא בחלון .

"כן .. גם חשוך " אמרה בפחד והוא הפנה את מבטו אליה .

הוא היסס וחיבק אותה .

פתאום היא הרגישה ידיים מחבקות ולא הבינה מה קרה .

אבל לא התנגדה ,הצמרמורות הנעימות חזרו אליה , כמו פעם .

 היא נשענה על החזה שלו מקופלת לתוך ידיו , והוא רק עטף אותה . התחושה הזו חזרה,התחושה שחשבה שלא תרגיש עוד מעולם.

"לילה טוב .." לחש וליטף את גבה מעלה ומטה.  "לילה טוב " חייכה ולחשה .

הוא חיבק אותה עוד יותר חזק כשראה את עייניה נעצמות ואת השינה נופלת עלייה.

היא בחיים לא האמינה .. שהיא תירדם מחובקת בידיו שוב ..