לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


לא אוהבים סיפורים על טוקיו הוטל, למעלה יש כפתור עם איקס, תלחצו עליו.. אוהבים תרדו למטה :)

Avatarכינוי: 

בת: 31

ICQ: 347439523 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2008

פרק 3


טוב אז סידרו לי את המחשב אבל עדיין האינטרנט לא פועל מה שאומר שלפחות אני יכולה לכתוב את הפרקים בשקט.. לפחות יש מחשב אחד עם אינטרנט בבית.. חחח

אז שוב אני ממש מצטערת שרק עכשיו העלתי אז בגלל זה עשיתי פרק ארוך במיוחד! [3 וחצי דפי וורד!!]

טוב אז תהנו!! =]

 

פרק 3:

 

יומיים לפני ההופעה :

"קייט?! איפה את?" נכנסה לורן לביתה של קייט.

"למעלה,תעלי!" צעקה קייט מחדרה .

"תנחשי מה אני קיבלתי?"צעקה לורן כאשר נכנסה לחדרה של קייט בסערה.

"מאיפה לי..נו מה?" שאלה באדישות.

"נכון שאנחנו הולכות להופעה של טוקיו הוטל מטעם בית ספר?" שאלה בהתרגשות.

"כן האסון הזה ..אז מה?!"שאלה קייט בלי להעיף מבט ללורן.

"אז..השגתי מדודה שלי כרטיסים למאחורי הקלעים" אמרה בהתרגשות והציאה זוג כרטיסים מאחורי גבה.

"מזל טוב! תהני" ענתה לה קייט ביובש.

"את כנראה לא הבנת !? זה כרטיסים, ברבים, ליתר דיוק, 2" אמרה והדגישה את ה'כרטיסים'.

"מדהים" קייט אמרה בציניות "ואת מי את מתכננת לקחת איתך?"

"אותך" קבעה לורן

"מה באמת!?איזה כיף ניראה את ביל מחשמל את עצמו" אמרה קייט בחוסר סבלנות.

"חיחי קייט! ממש מצחיק.." אמרה בקול נעלב מעט.

"אני לא באה איתך" אמרה כמעט בצעקה.

"נו, למה לא? בבקשה?! את יודעת כמה שאני אוהבת אותם!" אמרה ועשתה פרצוף מתחנן.

"לורן! אני לא רוצה, את יודעת שאני לא סובלת אותם, אני לא הולכת להופעה של להקה שאני לא נהנית לשמוע!!" קייט כבר התחילה להתרגז.

"אבל ..אבל..מי ישמור עליי שאני לא יעשה פדיחות?" תירצה לורן.

"לא!" אמרה קייט בנחישות

בבקשההה, בשבילי, בשביל החברה הכי טובה שלך שתמיד עזרה לך כשהיית

 צריכה, מה לא תעשי דבר כזה קטן בשבילי?!"

"דיי כבר! בשבילי זה לא קטן! בשבילי זה ענקי!" צעקה קייט

"למה?! את בקושי מכירה אותם, אני לא מבינה אותך למה את כל כך אנטי?!" לורן גם התחילה לצעוק, היא לא הבינה את קייט

"זה משהו אישי, אני מצטערת אני לא יכולה להגיד לך.." אמרה קייט עם עצב בקולה, דמעות עמדו בעיניה"

"קייט את בסדר?? אני מצטערת אני לא ידעתי, את רוצה לספר לי מה קרה?" שאלה לורן ששמה לב שמשהו קרה לקייט

קייט הנהנה בראשה לשלילה "אני הולכת לשטוף פנים" היא אמרה.

היא הלכה לכיור, 'מה אני הולכת לעשות? אני לא יכולה להגיד לה זה יותר מידי פרטי ואם היא תדע היא תנסה לעשות משהו כמו שאני מכירה אותה ואני ממש לא רוצה! עדיף שאני לא אספר' היא הרהרה בזמן ששטפה את פניה

"טוב כשתרגישי שאת יכולה תספרי לי, בסדר? רק תזכרי שאני תמיד כאן בשבילך!" אמרה לורן כשקייט חזרה, היא לא רצתה ללחוץ עליה יותר מידי כי היא ראתה שקייט לא רוצה לדבר על זה

"אני אבוא" אמרה קייט בקול חלוש, היא ידעה שאם היא לא תבוא לורן תמשיך לחקור אותה על מה שקרה לה

"את לא צריכה, אני מכירה אותך קרה לך משהו, את אף פעם לא בוכה סתם רק אם זה משהו גדול.. את לא צריכה לעשות את זה בשבילי קודם כל תדאגי לעצמך!" אמרה לורן

"אני רוצה" אמרה קייט וקמה מהמיטה שעליה ישבה וחיבקה את לורן

"תודה מותק" אמרה לורן לאחר שהתנתקה מהחיבוק

 

בנתיים אצל הבנים:

 

"בנים,עוד יומיים זאת ההופעה הראשונה שלכם בצרפת !" אמר דייויד בקול מתרגש.

"יופי" צרח גיאורג מקדמת האוטובוס.

'מה לעזאזל אני יעשה? היא בצרפת , אני בצרפת ! אני מתגעגע ,ומה איתה?! ואם היא כועסת?! אוי לא אני לא יודע מה לעשות! הלוואי שהיא תבוא להופעה בבקשה אלוהים, אני רוצה לראות אותה' חשב טום בזמן הרצאתו של דייויד על הופעתם הראשונה.

ביל שקלט שקורה משהו לטום ניגש וניסה לפענח מה קרה לו.

"טום, טום!? נוו טום!!" צעק ביל לתוך אוזנו של טום.

"ביל מה יש לך אתה לא רואה שאני חושב פה?!" צעק טום על ביל.

"אני רואה, זה העניין! אתה לא עושה כלום מלבד לחשוב ולשקוע במחשבות מאז שדייויד הודיע לנו על ההופעה בצרפת, וזה דבר ממש חריג אצלך לחשוב כל כך הרבה! אני דואג לך... אני רוצה לדעת מה קרה!" אמר ביל בקול דורש הסבר.

"לא לא קרה לי כלום, סתם מתרגש" אמר טום בניסיון למצוא תרוץ.

"טום, אני אחיך התאום!! אני מכל בנאדם אחר בעולם תמיד יודע מתי קורה לך משהו כמו שאתה יודע מתי לי קורה, וכרגע אני בטוח שמשהו קורה לך! " אמר ביל.

"נוו, תשפוך כבר!" אמר לו.

טום ידע שביל יוציא את זה ממנו מתישהו ולא היה לו כוח לביל אז בחוסר ברירה הוא אמר 2 מילים, מקווה שזה יספק את ביל ושהוא ירד ממנו - "זה בגללה".

"בגללה?!, בגללה בגללה?? זאת שעברה לחו"ל?! שעזבה אותך?!?!" שאל ביל מתחיל לקלוט מה עובר על טום .

"לצרפת" אמר טום ביובש

"נוו ו...?" שאל ביל

טום לא ידע מה להגיד 'באמת אני לא מבין בעצמי למה אני כל כך דואג, כל פעם שאני שומע את המילה צרפת אני ישר נזכר בה, מה יש לי? מה עוד לא שחכתי ממנה?!'

"אתה אוהב אותה?" שאל ביל

"אני לא יודע" צעק טום נותן לכל הרגשות שהצטברו בו מאז ששמע שנוסעים לצרפת לצאת החוצה

"אבל טום תמיד ידעת שיום אחד גם נופיע פה למה אתה כל כך מתרגש? אני מכיר אותך אתה לא אוהב אותה זה סתם בגלל שנזכרת בה אחרי כל כך הרבה זמן.."

"זהו שאני לא בטוח בזה" אמר טום בקול כזה חלש עד שביל התקרב אליו וביקש ממנו לחזור על עצמו 4 פעמים עד שטום צעק את זה לתוך האוזן של ביל

"אחחחחח זה כאב!!" צעק ביל

"ביל נו דיי עם השטויות אתה לא מבין שאני בבעיה?" אמר טום

"טום, עכשיו ברצינות, אתה אוהב אותה או לא?" שאל ביל מקווה לקבל תשובה שלילית

"אמרתי לך שאני לא יודע זה קשה! כבר 4 שנים שלא שמעתי ממנה, אני לא יודע מה לחשוב, כל המוח שלי לא עומד בזה יותר אני יותר מידי לחוץ!

"אתה עדיין אוהב אותה!! אני יודע טום! אני מכיר את המבט הזה שלך, תמיד היה לך אותו כשהיית על ידה!"אמר ביל

"אמרתי לך שאני לא יודע" צרח טום מרוב עצבנות על ביל שבקושי עוזר לו

אבל איך עברו כבר ארבע שנים! היית עם עוד הרבה בנות אחרות אחריה, אני כבר מזמן חשבתי שהתגברת עליה!" אמר ביל בהלם ספק לטום ספק לעצמו

"זה לא עוזר לי עכשיו ביל! תצא מההלם אולי ותנסה לעזור לי!"

ביל לא ידע מה להגיד לאחיו, זאת הייתה הפעם הראשונה שלא הייתה לו עצה בשבילו, תמיד הם עזרו אחד לשני וידעו מה להגיד בכל מצב, אבל הפעם, הפעם לא היה לו מושג מה להגיד לו, הוא לא ידע אם היא עדיין אוהבת את טום והוא לא ידע איך לבדוק זאת אבל הוא דאג לטום יותר מידי אז הוא החליט בליבו שישר כשהם מגיעים לצרפת הדבר הראשון שהוא יעשה זה לדבר איתה.

"טום, קודם כל תירגע, עכשיו תקשיב לי, דבר ראשון אני בטוח שהיא עדיין אוהבת אותך, אני זוכר איך היא הייתה עצובה כשהיא עזבה הדמעות לא הפסיקו לרדת לה מהעיניים, זה לא דבר שהולך ברגל! דבר שני אני רוצה שתפסיק לדאוג לזה עד שנגיע לצרפת, אני אדאג להכל אני רק צריך שתתן לי את הכתובת שלה, בטח היא נתנה לך לפני שהיא עזבה..." אמר ביל

"רק שניה זה רשום לי ביומן שלי אני אלך לבדוק את הכתובת" אמר טום לביל והלך לכיוון החדר שלו

'איזה מזל שיש לי את ביל אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיו! הוא תמיד יודע מה להגיד לי במצבים האלו ומה לעשות, הוא פשוט אח מדהים!' חשב טום בזמן שחזר מחדרו עם הכתובת

"הנה קח זו הכתובת" הוא נתן לביל פתק בו היה רשום את הכתובת ואז משום מקום הוא קפץ על אחיו בחיבור גדול ואוהב ואמר לו: "תודה ביל, אתה אח מדהים, אני אוהב אותך" ביל חיבק אותו חזרה ואמר שהוא גם אוהב אותו ושהוא יעשה הכל בשביל לגרום לאח שלו להיות שמח.

טום הלך לחדרו והתחיל להרהר במה שקרה לו ברגעים האחרונים בזמן שהוא ניגן בגיטרה שלו 'אם היא לא אוהבת אותי, מה זה יעזור לי שביל ידבר איתה? אני כזה טיפש! למה ניתקתי את הקשר בינינו?!'

 

מקווה שאהבתם!!

אה ו.. תעשו מנוי!!! חיחי

נכתב על ידי , 20/3/2008 12:45  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לits definitely me אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על its definitely me ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)