טוב אז כמו שהבטחתי.. פרק 7 ו-8.. עבדתי עליהם כל היום והם יצאו גם די ארוכים.. פרק 8 יצא לי די קיטשי והוא רק על קייט וטום.. אני לא כל כך מרוצה ממנו, אבל הוא די חשוב לעלילה.. כדי שהיא תתפתח, אז אני מקווה שתהנו =] אה ובבקשה תקראו את מה שכתבתי בסוף הפרקים כי זה חשוב מאוד

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

בפרק הקודם:

ביל השאיר לקייט הודעה בפלאפון שלה, קייט שומעת את ההודעה והולכת להתקשר אל ביל [היא לא יודעת שזה ביל]

לאחר ששמעה אותה היא היתה מבולבלת 'לפני שבוע עזבתי את העבודה, מה הם רוצים ממני עכשיו ומי זה בן בכלל?!" היא חשבה לעצמה והחליטה להתקשר למספר שהשאירו לה

ובאותו זמן הרופא מודיע ללורן ולוקאס מה מצבה של אמא שלהם

הרופא יצא ופנה אל לורן ולוקאס, "לורן לוקאס, תקשיבו, הניתוח הסתיים ואמא שלכם..." 

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~

פרק 7:

"לורן לוקאס תקשיבו, הניתוח הסתיים ואמא שלכם תהיה בסדר גמור!" אמר הרופא והמשיך "הצלחנו לסדר את הנזק בגב, למרות שנשאר עוד ניתוח קטן אבל הוא פשוט ולא נשקפת כל סכנה, גם היד תהיה בסדר, אבל היא צריכה להישאר פה עוד חודש, גם בשביל הניתוח וגם בשביל התאוששות, אני ממליץ שתבואו לבקר אותה הרבה, ככה היא תתאושש מהר יותר" אמר הרופא ולורן ולוקאס נשמו לרווחה.

"אנחנו יכולים להיכנס לראות אותה?" שאל לוקאס

"אתם תוכלו עוד חצי שעה, היא עדיין תחת השפעת חומר ההרדמה" אמר הרופא והוסיף שהוא צריך מצטער אבל הוא צריך לטפל בעוד דברים והלך משם.

"תודה לאל! לפחות היא תהיה בסדר.." אמרה לורן

"כן, רגע, מה נגיד לה על אבא?! היא לא יודעת.." אמר לוקאס

"אוי אני לא יכולה להגיד לה את זה! ועוד כשהיא במצב כזה, היא גם צריכה להתאושש, אם נספר לה זה יעשה לה רק רע... לוקאס אני חושבת שעדיף שלא נספר לה עד שהיא תרגיש יותר טוב" אמרה לורן שפחדה שמשהו יקרה לאמה אם יספרו לה על מות אביה

"את צודקת, גם אני חושב ככה, אבל מה נגיד לה אם היא תשאל עליו?" שאל לוקאס

"אממ... בינתיים נגיד לה שהוא גם פצוע אבל הוא בסדר" אמרה לורן עם מחנק בגרונה ודמעות בעיניה שאיימו להתפרץ

"בסדר" אמר לוקאס

 ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

-"שלום, אני מדברת עם בן?" קייט דיברה לתוך הפלאפון שלה

-"בן?" שאל ביל בתמיהה אבל אז נזכר וקייט וישר אמר "אה כן זה אני"

-"אה יופי, אממ, מדברת קייט וגנר, השאירו לי הודעה להתקשר אליך מהעבודה שלי, ב'וויליאם הפקות" [חח המצאתי שם מפגר.. אני יודעת XD] אמרה קייט

-"אה כן, תקשיבי אני צריך לדבר איתך בנוגע לעבודה, אנחנו רוצים שתחזרי לעבודה, אם תחזרי את תקבלי העלאה בשכר וגם תנאים טובים" ביל הכין את כל מה שיאמר הרבה זמן לפני ושינן את זה כמה וכמה פעמים

-"אממ.. אני צריכה לחשוב על זה אבל בכל מקרה אני גם צריכה לשמוע עוד פרטים בנוגע למה שאני הולכת לעשות" אמרה קייט שלא הבינה בדיוק על מה מדובר

-"אין בעיה, אם את רוצה אני אפגוש אותך בבית הקפה ___ בעוד שעתיים ואסביר לך הכל, בסדר?" שאל ביל

-"אוקיי, רגע איך אני אזהה אותך, ואתה אותי?" שאלה קייט

-"אהה צודקת, טוב אני אלבש חולצה שחורה גדולה עם גולגלות אדומות וכתומות, וג'ינס רחבים, ככה תזהי אותי.. טוב?"

-"אה סבבה, טוב אז.. ביי" אמרה קייט

-"ביי" אמר גם ביל וניתק

'טוב זה ממש מוזר.. פתאום הם רוצים שאני אחזור לעבוד שם, בטח הם לא יכלו בלעדיי... הם לא מצאו מפיקת סרטים יותר טובה ממני' קייט המשיכה לשבח את עצמה בדרכה חזרה לבית החולים

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

"נו טום יותר מהר אתה תאחר!" צעק ביל לטום

"שניה, רגע, שני מסדר את הכובע.." אמר טום "אני עדיין לא מבין מה אתה רוצה מהחיים שלי, קודם אתה אומר לי שהולכים לאנשהו ואתה אפילו לא אומר לי לאן ועכשיו אתה גם בוחר לי ת'בגדים, והכי גרוע, אתה מכבה לי את הטלוויזיה באמצע שאני רואה סרט פורנו, ועוד בחינם!!!! מה עובר עליך?!" רטן טום

"נו כבר מפגר, תעיף את עצמך לפה..." צעק עליו ביל שלא היה לו כוח לנאומים של טום על כמה חשובים סרטי פורנו לחיי האדם

"בסדר, בסדר, תירגע למה לצעוק?" אמר טום כשהוא נכנס לסלון קופץ על רגל אחת בזמן שהוא שם נעל על רגלו השמאלית

הם נכנסו למכונית וביל נסע למקום שבו קבע עם קייט, כשהם הגיעו קייט עדיין לא הייתה שם אז הם התיישבו על אחד השולחנות שהוצבו מחוץ לבית הקפה וחיכו

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

"לורן, יש חדשות בנוגע לאמא שלכם?" שאלה קייט ברגע שראתה את לורן ולוקאס יושבים ליד החדר של אמם

"כן!" אמרה לורן בשמחה מהולה בעצב "היא תהיה בסדר! היא רק צריכה להישאר פה במשך חודש ולעבור עוד ניתוח קטן.. ועוד בערך 10 דקות נוכל גם להיכנס לראות אותה..."

"באמת?! יאוו איזה יופי.. אני ממש שמחה בשבילכם!!" אמרה קייט כשחיוך נפרש על פניה וחיבקה קודם את לורן ואז את לוקאס חיבוק אוהב

כעבור כ-10 דקות יצאה אחות מהחדר של אמא שלהם ואמרה להם בחיוך חביב "התם יכולים להיכנס היא התעוררה"

"תודה" אמרו לה כולם ונכנסו לחדר, הם ראו אותה מחוברת להרבה מכונות ועם הרבה חבלות על גופה

"אמא" מעקה לורן ועטפה אותה בחיבוק ענקי ואוהב, היא התנתקה מהחיבוק ואמרה לה "את לא מבינה איך דאגתי" ושוב החלו לרדת דמעות מעיניה

גם לוקאס בא וחיבק את אימו ושאל אותה איך היא מרגישה

"כואב לי כל הגוף אבל אני פחות או יותר בסדר.." היא ענתה, לאחר כמה דקות של חיבוקים, נשיקות ודמעות רבות, ג'סיקה [ככה קראו לאמא של לורן ולוקאס] שאלה את ילדיה "איפה אבא?" ורעד עבר בקולה, היא פחדה לשמוע את התשובה

"אממ.. הוא. הוא בסדר.." לורן גמגמה "כן.. הוא גם נפצע אבל הוא בסדר עכשיו.." הוסיף לוקאס כשראה שאחותו מתקשה לשקר לאמה

"אה אוקי.." הוסיפה ג'סיקה

הם נשארו לדבר שם, וגם קייט דירה עם ג'סיקה ואמרה שהיא שמחה לשמוע שהכל בסדר, בינתיים הגיעה חלק ממשפחתה של ג'סיקה ששמעה על התאונה ולפני שהם נכנסו לדבר איתה לורן ולוקאס דאגו להגיד להם שלא ידברו על אבא שלהם.

כעבור שעה, קייט נפרדה מכולם והלכה לבית שלה ושל לורן להתארגן.

היא התקלחה, החליקה את שיערה, היא לבשה חולצה ירוקה בהירה עם מחשוף קטן וג'ינס צמוד שחור עם נעלי ואנס שחורות עם שלדים עליהן, שמה עיפרון שחור ומסקרה ויצאה לבית הקפה, היא הזמינה מונית ובשתיים ו-5 דקות היא הייתה שם, היא חיפשה בעיניה את בן ואז היא ראתה שני אנשים יושבים על אחד השולחנות מחוץ לבית הקפה, אחד עם הפרצוף אליה ואחד עם הגב, היא זיהתה את שניהם, אלה היו טום וביל, מטוקיו הוטל 'פאק' היא חשבה

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

פרק 8:

...'פאק' היא חשבה

ואז היא קלטה... בן זה טום, טום זה בן, הוא עבד עליה                                                                                                                                       "דאמ אני לא מאמינה" היא אמרה לעצמה בקול, היא רצתה ללכת משם בלי שטום וביל ישימו לב אליה אבל היא איחרה את המועד.. כנראה שטום שמע אותה, אז הוא הפנה את הראש אליה, היא התחילה לרוץ משם.. היא לא רצתה לדבר איתו, או ליצור היא קשר, והיא לא האמינה שהוא עבד אותה ככה, אבל הוא היה מהיר מידי

"קייט חכי שניה" הוא צעק לה

"עזוב אותי" היא צעקה בחזרה, אבל הוא כבר הדביק את המרחק שהיה בין שניהם ועצר אותה.. הוא עמד מול הגב שלה, הוא סובב אותה אליו והתחיל לדבר

"קייט, מה יש לך?! למה את בורחת ממני ככה? מה אני עשיתי לך רע?" הוא שאל אותה ברוגע

"מה אתה עשית לי רע?!" היא צעקה "אתה רוצה לדעת מה אתה עשית לי?! אתה הבטחת שאתה תשמור על קשר, הבטחת שתמשיך לאהוב אותי! אבל ההבטחות שלך לא שוות כלום! אתה סתם בנאדם מגעיל! שמרת על קשר במשך שנה ואז נמאס לך ממני?! עברת לכל מיני זונות אחרות... כנראה שאני הייתי סתם אחת כדי להעביר איתה את הזמן..." התחילו לרדת לה דמעות מהעיניים

"קייט תירגעי שניה!" הוא אמר בקול תקיף "את יכולה לתת לי להסביר את עצמי? תני לי להסביר לך את הכל ואז תחליטי אם את רוצה לדבר איתי או לא, אם תחליטי שלא אני אכבד את ההחלטה שלך, רק תקשיבי שניה.. בסדר?"

קייט רק הנהנה בראשה

"טוב אז ככה, עוד אז אני אהבתי אותך בטירוף, לא עבר רגע שלא רציתי להיות בלעדייך, וכשעזבת.. אני בכיתי כל הזמן.. תשאלי אפיו את ביל כמה הייתי עצוב, אני אהבתי אותך! ואני עדיין אוהבת.. אבל הייתי טיפש, אחרי שנה כבר התחלנו להתפרסם ממש, כמעט שלא היה לי זמן לנשום, כל היום היינו בחזרות, הופעות, ראיונות ועוד מלא דברים.. ניסיתי בהתחלה להמשיך לשמור על קשר, אבל לא הצלחתי.. הייתי כל כך שקוע בלהקה.. והייתי כל כך טיפש... אחר כך גם נתנו לי את התדמית של הרודף שמלות שמזיין כל בחורה... אני לא כזה! פעם בהרבה מאוד זמן זה היה קורה, אבל רק אחרי לפחות ארבעה חודשים בלי זה, ורק אחרי שהייתי שותה לפחות 7 כוסות אלכוהול... אני לא כזה, ואת יודעת את זה טוב מאוד! אני אוהב אותך!!

קייט לא ידעה מה להגיד, היא כבר לא אהבה את טום, נשאר בה חלק שאהב אותו, אבל הוא היה קטן... היא התרגשה ממה שהוא אמר.. במשך כל השנים האלה היא ניסתה לשכוח אותו, כי לפי מה שהיא חשבה, הוא שכח אותה, בסוף זה הצליח לה "ט..טום אני , אני לא יודעת מה להגיד.. אני ממש נפגעתי ממך, וכל ה-4 שנים האלו ניסיתי לשכוח אותך... וזה הצליח לי כמעט לגמרי, חשבתי שאתה לא אוהב אותי יותר, הייתי בדיכאון הרבה מאוד זמן.. ואז התחלתי לשכוח ממך.. כמו שאתה שכחת אותי.. בסוף זה הצליח עד לפני כמה ימים כשהודיעו שאתם מגיעים לפה... אני מצטערת.."

"אין לך על מה, זה אני שהייתי טיפש, אני אשם בזה שאיבדתי אותך.. אני כזה מפגר!" את המשפט האחרון הוא צעק "אפשר רק חיבוק פרידה אחרון?" הוא שאל, הוא רצה להרגיש אותה שוב, את החום שלה

"אממ.. בסדר" אמרה קייט שלא היה לה נעים לסרב, טום התקרב וחיבק אותה חזק חזק, הוא לא רצה להפסיק את החיבוק, אבל קייט התנתקה ממנו, הוא הסתכל עליה, על העיניים הכחולות כים שלה, הם סחפו אותו הוא הרגיש כמו פעם כשהם היו קטנים.. בלי לשים לב למה שהוא עושה הוא רכן אליה, ונישק אותה, בהתחלה קייט לא התנגדה היא גם נזכרה בימים שהם היו יחד.. בני 14 ואהבו אחד את השני כל כך, היא העמיקה את הנשיקה, היא נהנתה ממנה כל כך, אבל אז היא קלטה מה היא עושה ומהר מאוד היא התנתקה מהנשיקה, מטום היא הסתובבה והתחילה לרוץ, לברוח מטום, לברוח מהאהבה

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

כמו שאמרתי... פרק 8 יצא די קיטשי..

טוב אז... יש לי כמה דברים להגיד ולשאול...

קודם כל.. נראה לכם שאני צריכה להחליף עיצוב? כי כבר די נמאס לי ממנו..

דבר שני... שוב אני אומרת.. כל מי שרוצה להיות בקבועים שתגיד לי בתגובות

וכל מי שרוצה שאני אודיע להם שיש פרק שגם תגיד לי.. כי בינתיים אני מודיעה לכולם.. וזה די מרגיז..

ודבר אחרון... תעשו מנוי.. כי זהה ממש כיף!

פרק 9 אני אפרסם רק ביום ראשון ואז יש לי טיול שנתי אז אני לא אהיה כאן בשביל לשים עוד פרק.. אז את פרק 10 אני אשלח למי שתהיה מנויה העשירית גם כן ביום ראשון בערב.. אז כדאי לעשות מנוי!

אוהבת המון! =] יאללה תגובות תגובות תגובות תגובות תגובות תגובות חחח