למה? למה? למה? למה אני מפגרת?
כמו תמיד מפגרת, טיפשה, סתומה! למה עשיתי את זה? מה זה עזר לי בחיים?
אבל בעצם למה אני באה בטענות, אני אישה סתם. אישה סתם זה אישה/ איש שלאף אחד לא באמת אכפת ממנו, איש שאם הוא ימות יגידו חבל ואחרי שתי דקות ישכחו שהוא היה קיים בכלל.
אין בי כלום, אני שמנה אני מכוערת למה שמישהו באמת יסתכל עלי? למה שלמישהו יהיה אכפת ממני?
אני מגעילה אני דוחה!
אתם לא יודעים כמה חשוב לי לדעת שיש מישהו בעולם שבאמת אכפת לו ממני. הכל צבוע אין שום דבר אמיתי פה.
אמת, דבר שיכול להציל לך את החיים ברגע.
אמת, אותו דבר שלוקח חיים.
"זה באמת נחמד לדעת שיש מישהו שמרגיש ככה כלפייך, אבל אני לא מרגיש ככה כלפייך מקווה שנישאר ידידים"
זה מה שהוא אמר.
הרגע שהרג אותי.
אני לא חייה, אני סתם פה.
זה רק הגוף שהולך, כמו מומיה, כמו רובוט בלי נשמה, בלי רגש.
כל פעם מחדש ניפגעת אני פשוט טיפשה שאני עושה את זה כל פעם מחדש.
אני פוגעת בעצמי כל פעם מחדש, אני בעצמי לא אף אחד אחר.
היה ממש נחמד לדעת אם למישהו באמת היה אכפת ממני, אם מישהו באמת אוהב אותי.
לא שווה לחיות, לא כולם שורדים את זה.
"If I were a boy.."-זה היה מאוד נחמד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
