Never Say Never

מן הרגדה מוזרה כזו.. כל מה שבא לי לעשות זה לראות אותו.. לראות אותו ולנגן.

שמתי לב שלנגן עושה לי טוב על הלב, כאילו אני יוצאת לעולם אחר בלי צרות ובעיות.. וכל כך כיף בעולם הזה..

הגעתי למסקנה שאת המשפט "אין שכל אין דאגות" המציאו אנשים מודאגים שרצו למצוא בזה סוג של נחמה..

בא לי ללכת עליו פשוט לשים נעליים ולהתחיל ללכת, ללכת עד שאני לא יוכל יותר.. העיקר לראות אותו..:)

פשוט מלאך בלבוש אנוש.. אין בן אדם לא יכול לתת כזו הרגשה זה לא אנושי.. אני הולכת להגיד לא שאני אוהבת אותו ביום ראשון התקווה לטוב..

אני יודעת שהפוסט קצר יחסית ומעפן אבל כבר 12 וחצי בלילה ואני קמתי ב6 בבוקר ומחר על הבוקר יש לי גיטרה אז..\

היה נחמד לדבר ואני הייתי שיר.