61 שנה למדינה..מדינה כל כך צעירה.

יש מדינות שיש להן מלחמות שהולכות 61 שנה!

אבל הינה אנחנו,חוגגים לנו בשאננות את יום העצמאות ה61 שלנו..צופים בזיקוקים,אוכלים את הצמר סוכר המתוק הזה שהשם שלו ברח לי מהראש (כניראה כי יש לי הנגאובר מטורף כרגע).כל כך הרבה שאננות...

אבל האם מישהו בתכלס בהדורות הצעירים יודע בכלל מה נעשה בשביל ה61 שנות עצמאות האלו?

מישהו מהם בכלל יכול לתת תאריך אחד לפחות של מלחמה?

למען השרימפס מישהו מהם בכלל יודע מתי קמה המדינה (חוץ מזה שלפני 61 שנה)?

בגלל זה יום העצמאות הוא לא מהימים האהובים עלי..כי זה יום קצת צבוע..יום שבו המדינה מבזבזת מליוני שקלים על זיקוקים ואבטחה והכל בשביל אנשים שכל מה שיש להם לומר זה "זיין על המדינה,אני לא מתגייס..מה יצא לי מזה?".

מה קרה לאנשים פה?מה קרה לצבא?

פעם אנשים רק היו שומעים שיש מלחמה,היו תופסים נשק ורצים!

פעם זה היה כבוד להגיד שאתה בצבא,כל הסיפורים על היריבות בין גולני לצנחנים..יש להם שורשים אתם יודעים!

היום זו פשוט יריבות מפגרת סטייל "אבא שלי גבוה יותר!".

איפה המוטיבציה לשרת את המדינה שאתה חיי בה?חוגג את חגי עמה?נוסע בכבישים?קונה בקנויות?הולך לקופת חולים?

כל זה לא מספיק כדי ללכת ולשרת בגאווה?

לאן נעלמה הגאווה שלנו?

פעם...במלחמת העצמאות למשל (אם אנחנ כבר בקטע של עצמאות).

כמה אנשים הינו כבר בארץ?כמה מהם היו כשירים באמת לצבא?

תזכירו לי אך בדיוק נגמרה המלחמה הזאת.....רגע...אני נזכרת בזה מעבר להנגאבר..הא כן!נזכרתי!

זיינו בצורה לכל מי שרק ניסע להניח א ידיו על המדינה שלנו!והיינו מה?שישית בערך ממה שאנחנו היום?

בואו נשווה רגע למלחמה האחרונה.

חיילים מתחמקים מהמלחמה...ניפקדים..הכל רק כדי לא לבוא ולתת את המינימום!!

במו עיני ראיתי שלישים!פאקן שלישים דופקים נפקדות במזמן מלחמה!אפשר לחשוב שלחו אותם לחתום על טפסי טיולים בעזה..

בבצע האחרון הייתי בבהד1 עדיין...בהגנ"ש.

האריכו לנו אותו בעוד שבוע..כשנוהל השמירות היה לרוב 4-4.

שבועיים של 4-4 ולא יכולנו להיות יותר מאושרים מזה!סוף סוף הזדמנות אמיתית לתרום במשהו במיוחד בזמנים קשים כאלה!

נשארנו שם בידיעה שהקרביים שהיו צריכים לשלוח להחליף אותנו כרגע בעזה..נלחמים על חייהם,ועל חיינו.

והיינו כל כך גאים להשאר בהגנ"ש!

איפה הגאווה הזאת?למה היא נחלה של כל כך מעטים כיום?אפילו קרביים...אתם לא רוצים להיות גאים במה שאתם מאומנים להגן עליו?

אפילו קצת?לשמוע קרביים מדברים על עד כמה שהם מצטערים שהם התגייסו..או על זה שהם רוצים לצאת משם ולהיות אפסנאים או משהו...זה אחד הדברים המגעילים.

פשוט מזעזע.

מובן שכל מה שנאמר פה רחוק מלהיות הכללה...יש כל כך הרבה חברה צעירים שמוכנים לעשות הכל בשביל המדינה!

חברה צעירים שבאמת אפשר בגאווה להשוות אתם ללוחמים האגדיים של פעם!