ויום...

הכתיבה הולכת ודועכת.

אולי גם אני...

שנים עוברות, דברים קורים וממש מעט יכולת להעלות אותם כאן על הכתב.

אני מתגלגל לי וחי אבל לא ממש פורק כאן מה שקורה.

פשוט אסור.

אולי כל הבלוג הזה מאבד את המשמעות שלו, את היתרון שלו.

יתכן שהגיע זמן מילות פרידה...

כן, הדבר הזה שרודף אחריך לכל מקום כדי להזכיר לך שחס וחלילה לא תצליח יותר מידי בעתיד...

ומי שמספיק חשדן

זהו, שאני צריך למצוא דרך להיפטר מהעבר שלי...

ולא מקבל כל דבר מאליו

אז כנראה שזהו ונגמר...

יוכל לקרוא ולהבין

בהצלחה לכולם, וגם לי

שאני עוד לא סגור ממש על לסגור כאן

(מותר לפרגן לעצמי לפעמים!)

אז עוד נראה מה יהיה...

אז כמו שציפיתי, לא הרחבתי באמת על מה שקרה בחופש.

בקצרה, 2 טיולים, 2 ימי חוה"מ של התפדלאות בבית (נו... היה גשם...) 1 הדרכה של נהיגת שטח.

אהה.... ולקינוח שבת אצל חבר.

היה חביב ביותר!

לפחות יש חדשות מהצבא...

יש קיצוצים!!!

אמנם אני בין המעטים בעולם ששמחים לשמוע שיש קיצוצים, כשהמשמעות היא שהתפקיד שלהם "בסכנה", אבל לי זה טוב!

זהו, מקווה להיות דרגה אחת מעל הרמטכ"ל (-אזרח) בעוד חודש או אפילו פחות...?

להתקרא!