[עריכה: 11:32 בבוקר]
אז עכשיו, ממש עכשיו... מתקיימת לה מתכונת בספרות. היא כבר לקראת הסוף.
ולא התעוררתי.
זה כולה לימודים (ככה נראים ה4 שנים האחרונות שלי בביה"ס).
אבל כוסעמק. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שישבתי וקרעתי ת'תחת בשביל מבחן. כי חשוב לי לעבור. (חוץ משנה שעברה שלמדתי לבגרות בלשון, וגם לא הרבה).
אני מבואסת, אין לי מושג אם יש מועד ב', אין לי מושג אם מישהו יוותר לי, אני רוצה לעשות את הבגרות הזו! כי אני לא עושה הרבה בגרויות, אני בקושי עושה יותר נכון. אז לפחות זו :\
ילדה מטומטמת שכמותי.
לפחות, בדקתי על המשקל.
הרגשתי שהשמנתי את כל מה שירדתי. אבל לא :)
אני מסתובבת יום שלם עם מועקה על הלב,
מעולם לא הרגשתי כ"כ צורך לפרוק.
באמת שאני לא יכולה ושאין לי עם מי.
אפילו כאן.. אני לא בטוחה שזה המקום הנכון, מכיוון שקשה לי להסביר את המצב כמו שהוא מסובך באמת.
וחברות שלי, אני יודעת את תשובתן, היא לא תהיה ניטרלית לגמרי.
וחבר שלי, זה הוא.. הוא הבעיה.
הגיוני לרצות שני אנשים ביחד?
זאת אומרת, אני אוהבת אותו... שנה וחודש ביחד, זה לא צחוק.
אבל אחד אחר מטריד אותי בראש, בעיקר מאז אתמול, אחרי שיחת נפש ארוכה, שהתחילה ב"את אוהבת אותו באמת?"
ונגמר ב... "אני רוצה אותך מאז ה****" "אכפת לי ממך" "אם הייתי מנשק אותך.........." "יש לך חבר.."
מאז שחזרתי זה לא יוצא לי מהראש, היה לי איתו משהו פעם, היו לו רגשות אליי ולי היה אליו... פעם.
הוא בלבל אותי כ"כ! וזה מפחיד אותי.
אני שונאת שזה קורה לי.
זה לא פייר. כלפיו, כלפי החבר שלי.
ואולי אם הייתי יודעת מה אני באמת רוצה הייתי מסיימת על הכל, או איתו, או איתו. אבל אני לא.
יצא לי הרבה פעמים לחשוב, והיום מתמיד... על, כמה אני באמת אוהבת אותו? או שאולי זו השיגרה הקבועה.
אני מודה שמפחדת להיפרד ממנו, הוא יודע עליי הכל מהכל, ובעיקר כי הוא עבר איתי את הדברים הכי קשים אני חושבת בחיים שלי.
אני מרגישה איתו בנוח, ואני לא בטוחה שאצליח להרגיש נוח עם בנים אחרים שייגעו בי בכלל.
אבל... אולי אני כן אוהבת אותו? אני יודעת שביום שהקשר שלנו ייפסק, אני אבכה כ"כ הרבה.
אוף... כ"כ מבולבלת.
הלוואי והייתי יכולה להסביר במילים את גודל הדבר. באמת שלא תיארתי את זה כמו שזה, והלוואי שמישהו היה מצליח להבין.
אני רוצה להגיע לתובנות עם עצמי, להבין מה אני רוצה. ולהפסיק לפחד, לפגוע או להפגע.
הלוואי שזה יקרה מהר, כי עכשיו אני מגעילה ואדישה אליו [החבר] קשה לי להתנהג כאילו כלום...
אגב,
נראלי השמנתי את מה שירדתי.
אבל אין מצב אני עולה על המשקל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
