מלחמה יומיומית / אבּיגיל רוז
המחשבות בראש -
והראש כואב,
מעדיפה לישון כל היום,
כמה שזה מאכזב
אבל בסופו של יום
שקמת, ועשית, ועבדת
ואכלת נכון,
וצעד גדול
לא לאנושות, לעצמי,
הבן אדם היחידי שויתרתי לו,
איזו שטות
שמתי הכל בצד
וחיכיתי שמשהו יציל אותי
ותמיד ידעתי
שהאדם היחידי שיכול, זה אני
אבל למי יש כוחות להציל
בן אדם אחד,
בן אדם קטן,
שלא חושב על אף אחד,
שלא חושב על עצמו
זאת מלחמה יומיומית,
לקום מהמיטה,
לאהוב את עצמך.
אין לי איש מלבדי
שיגיד לי מילה טובה,
שיאמר שאני יפה
החרטות בגוף -
והגוף רועד,
מעדיפה לשתות כל היום
ולא להתמודד
אבל בסופו של לילה
שיצאת, וישבת, וחזרת
ושכבת לישון,
זה צעד גדול
לא לאנושות, לעצמי,
הבן אדם היחידי שויתרתי לו,
איזו שטות
שמתי הכל בצד,
לא יכולתי
כי ידעתי שמשהו מפיל אותי
ותמיד זכרתי,
לא יכולתי לשכוח
שהאדם היחידי ששונא זה אני
אבל למי יש כוחות,
לספק אדם ששונא אותך,
ששונא אותי,
ששונא הכל,
שלא יכול כבר לסבול
"מלחמה יומיומית" זה שיר כל כך טוב שאני לא צריכה להיות בדיכאון כדי להתחבר למילים, הוא פשוט זורם אל כל אחד בכל מצב (שלא נאמר: to anyone, anytime).
כמו כן, גם פה חוזר מוטיב האלכוהול (ניתן לומר שאני אלכוהוליסטית בתיאוריה)
לפני כמה שבועות בערב שבת אחד, אמרתי לאבא שאני רוצה איזה שמפניה ככה בשבת יומולדת שלי.
עכשיו אני סתם רוצה לדבר איתו ככה.
נו שויין, לא התכוונתי שיצא כל כך עצוב בסוף,
שבת שלום חבר'ס!
*אמור להיות סרטון אחרי המילים של השיר, נא להודיע אם לא רואים אותו*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
