הכבשה בשירות המדינה

פשוט לא יכולתי להתעלם מהפוסט היפיפה ההוא, שנכתב בזמן אחר, בעולם אחר כנראה גם על אדם אחר.

הפוסט הבא פורסם בבמה שונה ויש לו חלק ב' שנכתב בבלוג זה אבל נשמר כטיוטא עד שיהיה לי אומץ לפרסם אותו או שאני אהיה מספיק בוגרת לצחוק על השטויות של עצמי.

הוא: “אצלך בעולם” (מאיר בנאי)

היא: “Flowers” (הבנות נחמה)

הוא: “את שקט” (אביתר בנאי) (כן, יש לו אובססיה לבנאים)

היא: “הפעם האחרונה” (רונה קינן) (Girl Power)

הוא: “את עוד תראי” (מאור כהן)

היא: “לפעמים זה קשה” (נעם רותם)

הוא: “רוצה לחיות איתו לנצח” (קרח תשע) (עלה לו אסיוציטיבית לנעם רותם… )

היא: “ציון” (יונתן רזאל ואביתר בנאי)

הוא: “שתי פנים” (ברי סחרוף)

היא: “קיטש” (אלג’יר)

הוא: “רק אל תלכי” (זקני צפת)

[מבוסס על מקרה אמיתי]

היה כיף אז, גם אם זה היה רק בראש שלי.