הכבשה בשירות המדינה

דיברתי עכשיו עם אותו אחד שפגע בי כל כך, אחרי שכל כך הרבה זמן לא דיברתי איתו.

נכון, אחרי שהוא השאיר אותי מדממת הוא ניסה להתקשר כמה פעמים, אבל בכל פעם אטמתי את האוזניים ואת הלב אז זה לא ממש נחשב, והפעם, הפעם אני הייתי זאת שהתקשרה.

ביום שישי ניפגש, נדבר ואני אצא משם חזקה יותר.

אני אספר לו על הפגיעה הראשונה, איך הוא גרם לי להאמין שהוא אוהב אותי ובעקבות כך גם אני קצת קצת התחלתי להתאהב בו, ועוד בתקופה שכל כך לא הזמנתי את זה. ואז איך הוא משך ידיו מכל העסק והתנהג כאילו הוא תמיד היה סתם "ידיד".

אני אספר לו על הפגיעה השניה, איך אחרי שהסברתי לו שנפגעתי הוא מצא לנכון לרצות את חברה שלי לחדר וכשהיא סירבה לו (כמובן שהיא סירבה לו רק אחרי שהיא חשבה על זה, רצתה את זה ובסוף החליטה שהיא צעירה מידי, אני אף פעם לא הייתי גורם מבחינתם) הוא התקשר אלי כדי לבכות.

אני אספר לו על הפגיעה השלישית, זאת שאני לא רוצה שתגיע אלי.

אני: אמא אולי אני אעשה שנה הבאה בערד?

אמא: ממש לא

אני: למה?

אמא: לא יודעת.

אחותי: כן, עכשיו ממש שכנעת אותה

אמא (צועקת מהסלון): "רחלי! מצאנו לך בעל!"

אני (בנימה משועשעת משהו): "נו מי זה?"

אמא: "מישהו כמו איתי מהאח הגדול, אם תמצאי מישהו כזה באמת תהי מאושרת!"

(ובואו לא ניכנס לעובדה שאני מכירה מישהו כזה אבל הוא קצת טיפש אבל בכלל לא נכנסנו לעובדה הזאת)

כן כן, ההורים שלי מכורים. עד כדי כך שהם אפילו רואים "האחות הקטנה" בביפ. אני יוצאת מהבית לשלושה חודשים וזה מה שקורה!?!??!

ועכשיו משהו נוסטלגי:

היה היה לפני 4 שנים...

(בכוונה לא קישרתי לתאריך הספציפי, משום מה הייתה לי נטיה לעדכן איזה מאה פעם ביום ועוד לכתוב שלוש וחצי שורות בכל פוסט)

נחמד לראות מה היה אז ומה היום, אם כי הגעתי למסקנה שלא התבגרתי באמת, פשוט החכמתי קצת (קצת!).

אה, וגם הספקתי להוציא בגרות.

ולמקרה ששאלתם את עצמכם "למה לעזאזל נזכרת בזה?!" ובכן, ישרא החליטו סוף סוף ליישם את חוק "בלוג שלא יעודכן שלושה חודשים ימחק" והיה לי קצת חבל למחוק את המסיבה, בכל זאת היא חלק ממני, חלק משמעותי ממני.

על הדרך מצאתי עוד בלוגים נידחים, מוכרים יותר ומוכרים פחות, דיכאוניים יותר ודיכאוניים פחות.

אבל כולם שלי, כולם חלק ממני.

בנימה סימפטית זו אאחל לכולכם שבת שלום ונטולת קסאמים.

אה, סליחה שכחתי שרק באיזור אשקלון והנגב המערבי יש קסאמים. טעות שלי. (4:47 am באחד הלילות השבוע, המניאקים בני הבליעל האלה העירו אותי! אותי!!!)