טוב, כאן נטלי D=

תראו בחודש הקודם/ברשימות את הפרק הראשון של הסיפור של ליאור, לא תצטערו

אבל אם להגיב-אז תגיבו בפוסט הכי עדכני (כרגע פה) ובתיבת מסרים, כי רק כך אנחנו רואות =]

טוב, מספיק חפירות, ישר לפרק

~~~~~~~~~~~~~~~~~~

פרק 9

"עדיין בוכה עלי, הא?"-לגלג אלן

"עליך?!מה פתאום!אתה סתם חתיכת חמור בוגדני!"-ישר חזרה לוסי אל הצביעות

"ושתדעי, בכלל לא קוראים לי אלן"-אמרבשביעות רצון

"מה?!"-נדהמה לוסי

"מה ששמעת.קוראים לי גוסטב בכלל.אלן היה סתם כינוי כדי להסוות את הזהות האמיתית שלי"-אמר אלן, או כפי

שהתברר, גוסטב.

"גוסטב?!מגוחך"-לגלגה לוסי

"מגוחך?!אני בכלל בלהקה טוקיו הוטל, אני מפורסם, שתדעי לך!"צעק עליה

"כן,בטח..מה עוד תגיד לי, שאתה דיוויד בקהאם?מצחיק מאוד"-אמרה לוסי ופיהקה פיהוק מזויף, אך הוא נראה אמיתי לחלוטין

"לא מאמינה לי?תיראי את זה!"-אמר וחשף בפניה את הקעקוע בידו

"א..א..אני לא מאמינה!אתה באמת מטוקיו הוטל!"-גמגמה לוסי וצעדה כמה צעדים אחורה

"ולי יש עכשיו חברה חדשה, אבל התקשורת אף-פעם לא תדע מזה."-אמר גוסטב.

"וואלה?אני אלך ואגיד לתקשורת.ואז כולם ידעו עד כמה שאתה בוגד מסריח!"-איימה לוסי

"דווקא לא"-אמר ברוגע מוזר

הוא מהר לקחאת שתי ידיה והחזיק אותן מאחורי גבה

"מה א.."-לא הספיקה לסים לוסי מפני שקשר את פיה.

הוא דחף אותה והחל להוביל אותה.

הם הלכו זמן רב.

הם הלכו בין סמטאות רבות, גדולות וקטנות, חשוכות ומאורות.

לאחר כשעתיים שבהן הוא דחף אותה לאורך כל הסמטאות, הם הגיעו אל סמטה קטנה ואפלה במיוחד.

לא היה בה אף אחד, אפילו בעלי חיים לא היו שם.

הוא משך אותה עד דלת שחורה שלא נראתה קודם.

הוא פתח אותה ודף את לוסי פנימה.

עוד לפני שהיא הספיקה לקלוט היכן היא,

הדלת נסגרה ונשמעו חריקות המפתח במנעול החלוד.

היא מצאה את עצמה במקום חשוך מאוד.

לפתע נדלקו האורות.

הם היו צבעוניים.

המקום נראה כמו מועדון יוקרתי.

היו שם עוד בנות.

היא התקרבה אליהן ושמה לב לפרט מוזר אצלן-

הן התנהגו כמו רובוטים, למרות שהיו אמיתיות לגמרי.

אך ללוסי לא היה איכפת.

היא ישר החלה לרקוד ולקפץ תחת צלילי המוסיקה.

"בנות, הגיע האוכל!"-נשמע קול מהרמקולים

הברמנית שמה מטעמים מכל הסוגים על הבר.

כולן ישר התנפלו על זה.

גם לוסי התנפלה, בלי לחשוד שמשהו חשוב יקרה לה.

היא אפילו לא שמה לב לכל הבנות-רובוטים.

היה איכפת לה באותם רגעים רק מהמטעמים שהיו מונחים על הבר.

היא לא אכלה מהבוקר, והיה כבר ערב.

סופי ריחפה במעלה הרחוב כשדמעות יורדות מעיניה ללא הפסקה.

'איך ידעתי שזה ייקרה!'-חשבה לעצמה-'ידעתי שאסור לי להתקרב לבנים,

ידעתי שאסור לי להתאהב, שהתוצאה תהיה הרסנית.

אני אשמה בכל!אני!'

היא לא יכלה להאמין שזה קרה לה.

היא ניסתה לשכוח.

אך כלום לא עזר.

טום פשוט לא יצא לה מהראש.

וכל פעם שהוא נכנס פנימה,

הוא היה מחייך חיוך מלאכי.

הוא היה מוקף ורדים ריחניים.

הוא עמד בגן גדול, ומאחוריו ארמון חלומות.

והיא, נסיכה מהאגדות, מתקרבת אליו.

הוא הודף אותה ובורח.

וכך כל פעם זה נשבר ומתחיל מחדש.

סופי עלתה לדירתה ולקחה כדורי הרגעה.

היא התיישבה על המיטה.ראשה התפוצץ מכאבים, וכך גם ליבה.

למרות הכדורים ההזיות המשיכו, ואיתן גם כל הכאב.

לבסוף, העיפות גברה על הכל.

והיא נפלה על מיטתה, היא נרדמה.

אך גם בחלומותיה, שוב הופיעה הזיה זאת.

אך הפעם כחלום.

אבל בחלום, הוא לא הדף אותה.

הם התנשקו נשיקה רכה ונעימה,

ולאחר מכן רצו אל הארמון, יד ביד.

אך זה רק היה חלום.

לצערה זו לא היתה המציאות.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

עכשיו תגיבו, כי הפרקים הבאים לא יגיבו בקרוב אם לא תגיבו! D=