למרות שחסרות 2 תגובות, עבר כבר די הרבה זמן..

יש לי משהו ממש חשוב למטה..

תקראו קודם את הפרק ואז את ההודעה החדשה

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

פרק 11

ניקה יצאה מהאמבטיה, עטופה במגפת לבנה ודקיקה.

אך המגבת היתה שמנה יחסית אליה.

כל עצמותיה בלטו, ואפשר היה לחשוב שהיא

שלד שעטוף בעור בלבד,

שאין לה איברים פנימיים כלל וכלל.

נדמה היה שהעור תוך שניה יתפוצץ וישאר רק שלד, שזו היא עצמה.

היא חיכה חיוך מאושר,

חיוך ששבר את כל היובש שהיה על שפתיה ומסביבן.

חיוך כובש, חיוך מיוחד.

היא אף פעם לא הייתה שמחה, אף פעם לא חייכה חיוך אמיתי עד לאותו רגע.

ביל בהה בה עם חיוך על הפנים.

למרות שהיא לא היתה מיוחדת,

למרות שיש יותר טובות ויפות ממנה,

לביל היא נראתה מלכת היופי.

היא צחקקה ופתחה לביל את דלת האמבטיה.

לאחר שביל נכנס להת קלח ולצחצח שיניים,

ניקה היתישבה על המיטה.

ראשה היה עמוס במחשבות.

זו היתה הפעם הראשונה בחייה בה היא מאשרת.

למרות שלכם זה לא נשמע הגיוני, אך חייה היו אומללים:

אמה מתה כילדה אותה, ולאחר יומיים אביה התאבד.

מאז העבירו אותה בין דודים ודודות שממש לא רצו אותה.

כך יצא שבגיל 10 היא עברה לבית יתומים.

שם לא היו לה חברים כלל ותמיד צחקו וריכלו עליה.

כשהגיעה לחטיבה,

הפיצו שמועות שהיא לוקחת סמים ושותה הרבה.

שמועות אלה הגיעו למנהלת שהאמינה להן.

העיפו אותה מבית הספר.

היא עברה מביה"ס לביה"ס,

אך עדיין כל פעם העיפו אותה כשהשמועות היו מגיעות למנהלת.

בכתה י"ב היא הפסיקה ללמוד כלל.

בגיל 18 יצאה מבית היתומים ותפסה דירה ריקה בקצה העיר.

היא ידעה שאם הרשויות יגלו שהיא גרה שם, יכניסו אותה

לכלא או למוסד לעבריינים צעירים.

-

את מחשבותיה קטע ביל שיצא מהאמבטיה, כבר לבוש ומוכן,

בדיוק כמוה.

"בואי נרד לחר אוכל"-קרא בשמחה

"אוקיי"-ענתה בחשש

הם נכנסו לחדר האוכל שהיה עמוס בכל טוב.

"וואו"-לחשה ניקה.

אפילו בחלומות היא לא ראתה כמויות כאלה של אוכל טעים וטרי

שכולו לרשותה.

ביל הוביל אותה לעבר שולחן בו ישבו 3 בנים.

"תכירו את ניקה!"-הכריז באושר

כל המבטים הופנו אליו.

לפתע ניקה החווירה.

"א..א..אלן?"-לחשה בחשש

-

יום לפני זה, בערב:

"את הולכת לכתובת הזאת"-אמר גוסטב והגיש לה דף-"ואת

מתחברת אל הנערה שגרה שם.מחרתיים בערב לכו למועדון

'סימנס'.אני והלהקה ניהיה שם.עליך ללכת איתה אלינו וכל הזמן להיצמד

לטום.ברור?"

"לא מוכנה.כאילו למה דווקא אני צריכה לעשות תמיד את כל המשימות?!ומה עם לוסי?!"-כאסה אנג'ל

"אז יש לי רעיון.תהפכי אותה דומה לך ואז תשלחי אותה למשימה."-אמר גוסטב

"אבל זה עולה כסף, לא?"-שאלה אנג'ל

"אם תלכי למקומות האלה, זה בחיים לא יעלה לך כסף"-אמר גוסטב והגיש לה דף עם כתובות

"גם שם יש משרתות שלך?!"-הסתקרנה אנג'ל

"כן"-ענה גוסטב ונזכר איך רימה את המוכרות בסוכרית הלב המהפנטת.

"טוב, אז אני כאילו הולכת איתה עכשיו לכל המקומות האלה ומוסרת לה את משימתה?"-שאלה אנג'ל

"בדיוק"-אמר גוסטב

אנג'ל יצאה מהחדר, מחפשת בעיניה את ניקה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

טוב, אז אני (נטלי)

קראתי כמה סיפורים קצרים של מעריצות רוסיות והם פשוט..

מ-ד-ה-י-מ-י-ם!!

הם לא דומים לאף סיפור ישראלי והם ממש מרגשים ויפים!

אז חשבתי אולי לתרגם אותם..

תאמינו לי, עם נשלב את שני הסגנונות של הסיפורים כל הפאנפיקים יצאו הרבה יותר מדהימים!

הרי כדאי לגוון קצת, לא?

אז אני רוצה שתגיבו ותגידו אם כדאי לי לתרגם את הסיפורים המדהימים האלה או לא, אוקיי?