לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  הכותבות||סיפורי TH

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008

תשוקה חלומית||פרק 15


הי לכולם!

זאת נטלי פה

למרות שהיה רק 12 תגובות החלטתי לעשות פרק כי עבר כבר המן זמן

אז קבלו אותו במחיאות כפיים-פרק 15:

פרק 15

סופי הרגישה מאוד לא בנוח ליד כולם, במיוחד שטום היה שם.הוא אפילו לא זיהה אותה.

'הוא אפילו לא זוכר אותי'-חשבה סופי ונאנחה

לילי, לעומתה, הרגישה כמו בבית למרות שזו הפעם הראשונה שהיא נמצאת במועדון הזה.היא כל הזמן נצמדה לטום שלה התנגד כלל.

סופי קינאה בלילי  שהיא משיגה בחורים בכזאת קלות.כל כך ספונטנית, אומרת שטויות שמצחיקות את הבנים.

לפתע סופי שמה לב שלא רק טום, לילי, גוסטב וגיאורג היו שם.היא הסתובבה וראתה את ביל מתנשק עם בחורה שנראתה לה מוכרת.ואז היא נזכרה-זו היתה ניקה.

'ניקה?!מה היא עושה כאן?!'-חשבה בליבה

היא הסתובבה בחזרה אל טום, לילי, גוסטב וגיאורג, אך מיד הסתובבה בחזרה.כאב לה מדי לראות את זה.היא רצתה להיות לילי לאותם רגעים, אפילו הרגישה שהיא חייבת להתחלף איתה לפחות לשניות ספרות אלה.

היא נזכרה בנשיקות הקסומות שהיו לה איתו.את הסיידליפ המתכתי, את השפתיים הרכות, את הלשון הנעימה.

ואז היא נשברה.היא הבינה שההרגשה הזאת לא תחזור.שהיא לא תרגיש שוב את מגע שפתיו על שפתיה.הוא לא אוהב אותה, הוא אפילו לא זוכר אותה.דמעות הציפו את עיניה.

היא יצאה במהירות מהמועדון.בחוץ ירד גשם חזק, מבול.הדמעות זלגו על פניה יחד עם טיפות הגשם.היא איזה חצי שעה עד שהגיע אל המלון, רטובה עד לעצמות.היא רשמה משהו על פתק ועלתה במעלית לקומת הסוויטות.היא זכרה את מספר הסוויטה של טום, 734.היא השחילה את הפתק אל החדר דרך הרווח הקטן בין הדלת לריצפה.

לאחר מכן היא עלתה לגג המלון והתקדמה אל הקצה.הגשם לא הפסיק לרדת.נשבה רוח חזקה.הכל היה מעורפל.היא ידעה שכבר אין לה טעם לחיות.כבר אין לה חברות.הבן שהיא אוהבת ניצל אותה ואפילו לא זוכר אותה.היא בודדה בעולם הזה.

היא נשמה עמוק.זהו, עכשיו זה ייגמר.היא הסתובבה כך שגבה היה מופנה כלפי קצה הגג.

'עכשיו'-חשבה ובאותו רגע נפלה מהגג, חיוך מר על שפתיה.

לילי כבר יצאה מחדרו.הוא נשאר לבד.

לפתע הוא שם לב לפתק קטן ליד הדלת.

לטום היקר!

ברור שאתה לא זוכר אותי, כמו את כל הקורבנות שלך.נפגשנו לפני שנה ובמקריות נפגשנו שוב, השבוע.כבשת את ליבי.לא חשבתי שתנצל אותי.ועכשיו אני מבינה שאתה לא זוכר אותי ולא איכפת לך ממני. אני בודדה בעולם הזה.

זה נגמר.

                                ממני,

                                                            סופי       (ז"ל)

טום סיים לקרוא את המכתב.הוא הרגיש איך הוא קפה לכסאו.מישהי מתה בגללו.בגללו.רק אז הוא הבין עד כמה הוא פגע בכל אותן בנות.

"אני כזה אידיוט"-מלמל טום

"נכון"-נשמע קולו המלגל של ביל

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לא יצא הכי ארוך אבל לעיניין

וואיי סופי המסכנה

ומיד עם המשפט האחרון בפרק יגיע רצף האירועים שיימשך עד סוף הסיפור

אבל עדיין, אחרי הפרק האחרון יהיה אפילוג שכ"כ יפתיע אתכם!

טוב יאללה, 12 תגובותישנס פרק הבא (או שלי או של ליאור, אני לא יודעת בדיוק.. )



נכתב על ידי הכותבות||סיפורי TH , 9/5/2008 18:06   בקטגוריות Tokio Hotel, ביל קאוליץ, טום קאוליץ, טוקיו הוטל, מוזיקה, סיפורי טוקיו הוטל, סיפורים בהמשכים, רוק, סיפרותי  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



14,646
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להכותבות||סיפורי TH אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הכותבות||סיפורי TH ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)