הינה הוא סוף סוף הגיע

אני בטוחה שיהיה עיצוב חדש לכבוד הפיק החדש שיהיה פה (ואנחנו כותבות אותו במשותף)

ואל תשכחו שזה נ ו ר א ארוך ושלקח לי לכתוב הכל ביחד 3 שעות!

אז תגיבו בהתאם

פרק אחרון

מאז אותו היום היו כל הזמן מחלוקות בין טום וביל.הם כל הזמן רבו.כבר חודש וחצי הם היו בריבים.סיבוב ההופעות עבר מזעזע.הלהקה צנחה והמעריצים היו בפאניקה שההופעות לא עברו טוב וכל הראיונות בוטלו.אך על הריבים אף אחד מיותר לא ידע-יוסט התאמץ להשאיר הכל בסוד.

אך העולם בחוץ לחץ יותר מדי, ונאלץ להסכים לראיון אחד בלבד.כמובן, לפני הרעיון הוא השביע את התאומים שלא יריבו בראיון ולא יראו סימנים על הריבים הרבים.

בראיון ביל הצהיר שניקה היא חברתו ושהוא אוהב אותה.הוא הבין שהסוף של הלהקה כבר ממש קרוב לכן הוא יכול לגלות על החיים האינטימיים.הוא לא חשב שהמעריצות ירטנו לה טינה עזה מדי לניקה.

~

ניקה טיילה ברחוב חשוך, כמו בכל ערב חופשי שהיה לה.לא היה לה מושג על ההצהרה של ביל.

רוח קרירה וחמימה פילחה את האוויר הקיצי החם.מעל השמיים עמד ירח מלא.כוכבים עליזים ניצנצו בשמיים.

נדמה היה שזהו יום מושלם, אחד מהנדירים שבהם שום דבר רע לא קורה וכל אחד נהנה מהחיים, אפילו נרקומן בהתמוטטות.אך זה לא היה כך בואותו היום.

לניקה היה נדמה שעוקבים אחריה, אך היא חשבה שהיא סתם הוזה.

לפתע התנפלה עליה חבורת בנות עם סכינים.

"הינה לך....אף אחת לא תיקח לי את ביל!"-צעקה אחת מהן והנחיתה מהלומה נוספת.

"זונה!!!"-צרחה אחרת והנחיתה מהלומה בבטנה של ניקה

"בואו בנות, בטח היא כבר מתה"-גיחכה עוד בת למראה ניקה המתה

"ולא להשאיר סכינים!"-צעקה הראשונה על עוד בת שהניחה את סכינה על הריצפה.

הבנות יצאו מהסימטה, מרוצות מעצמן.

-~-

ביל וגוסטב ישבו משועממים על הספה.לוח הזמנים של נעשה הרבה יותר דליל בזמן האחרון.

"בוא נראה חדשות, זה עדיף מאשר סתם לשבת משועממים על הספה"-הציע גוסטב

"אוקיי"-הסכים ביל ולחץ על כפתור בשלט.

"הודעה מסעירה-ניקה גולדמן, חברתו של ביל קאוליץ, הסולן של הלהקה 'טוקיו הוטל' נרצחה אמש באחת מהסמטאות האפלות של ברלין.אין שום קצה חוט למציאת הרוצח."-אמר בהתלהבות הקריין

"מה לע..."-המילים נעתקו מפיו של ביל

"ביל?"-שאל גוסטב בדאגה

"עזוב"-אמר ביל ויצא מהחדר, טורק את הדלת.

-~-

ביל היה בדיכאון מוחלט.הוא התקשה להאמין שניקה כבר לא בחיים, שהיא כבר לא כאן איתו.שהוא כבר לא ירגיש את חום גופה כשהיא מחבקת אותו.שהוא לא ירגיש את לשונה מגששת את פיו.שהוא אפילו לא יזכה לראות אותה שוב.

הוא החל לקחת הרואין, הוא רצה לשכוח.את המוות של ניקה, את השנאה הגדלה אל טום.

ההרואין שינה אותו לחלוטין.הוא נעשה עצבני ותוקפני.הרבה פעמים הוא התנפל על אנשים בלי סיבה.אפילו דיוויד החל לפחד ממנו.

-~-

"תקשיבו לי, ותקשיבו לי טוב"-איים ביל

"בסדר"-ענו בקול מפוחד גוסטב, גיאורג ודיוויד

"אתה"-הוא פנה אל דיוויד-"מארגן לי מסיבת עיתונאים.ואתם"-הוא הצביע על גוסטב וגיאורג-"תסכימו לכל דבר שאומר.מובן??"

"כ-כן"-ענו שלושתם יחד, אימה בקולם

"יופי"-אמר ויצא מהחדר, לא שוכח לטרוק את הדלת.

~

"רציתי לספר על זה קודם, אך לא יכולתי..קשה לי לדבר על זה.."-אמר ביל בעצב מזויף והסתכל גוסטב במבט מאיים.

"כן...יהיה לכם מ-ממש קשה ל-לשמוע על זה"-אמר גוסטב בקול מפוחד

"אז זהו ש..טום גיי"-אמר ביל בקול שבור, כמובן מזוייף.הוא אימץ את כל כוחותיו לא לחייך חיוך זדוני.

"מה?!"-שאג הקהל

"מה ששמעתם.כבר שנים שאנו מסתירים הכל עליו..והסיפור עם 25 הבנות היה שיקרי, רק כדי לכסות.הוא גם עשה את עצמו כל הזמן מאצ'ו חרמן שמטורף על בלונדיניות, שלא יידעו."-אמר ביל

"אבל למה אתה מספר לנו את זה?"-שאלה אחת העיתונאיות.

"כי אין יותר טוקיו הוטל"-ענה ביל ביובש, קם מהכסא ויצא מהאולם באדישות, מחייך את החיוך הזדוני הכי זדוני שהוא יכול היה לחייך.

~

טום ישב מול הבר, בידיו בקבוק וודקה ריק וכוס וויסקי חצי-מלאה.

'איך הוא מעז?!'-רק מחשבה אחת עברה בראשו.

לפתע עלה במוחו השיכור רעיון שנראה לו באותם רגעים הרעיון הכי טוב והכי גאוני שיכול ליהיות.

"כל מי שרוצה לחסל אחת ולתמיד את ביל קאוליץ ההומו מוזמן לעשות זאת יחד איתי בשמחה!!"-צעק טום על כל הבר

נשמעו קולות נלהבים מפינות שונות בפאב האפל.

~

"לא..לא..בבקשה...."-התחנן ביל.זו הפעם הראשונה מזה חצי שנה שבה הוא הרגיש חזק ואיים על כולם, שהוא הרגיש חלש.

"מאוחר מדי"-אמר טום בקול שונה, קול שממש לא דומה לקול הרגיל שלו.היה נדמה כאילו נחש אמר את זה ולא אדם.

ביל הביט בטום ובחבורת הבריונים באימה.

"שום דבר לא יעצור אותנו!"-צעק טום

הבריונים התנפלו על ביל, מחטיפים לו מכות חזקות במיוחד.

"לאא...בבקשה....."-לחש ביל בקול חלש.

"ועכשיו אני אגמור אותו"-אמר טום בקול מרוצה.

הוא ניגש לביל ותקע סכין בחזהו של ביל.

ביל נפל על המדרכה המלוכלכת מדמו, חסר חיים.

-~-

"טום קאוליץ, אתה עצור"-התפרצו שוטרים לחדר.

"מה?!מה כבר עשיתי?!"-שאל טום בעייפות.

"אתה עוד שואל מה עשית?!חהחהחה"-לגלג אחד השוטרים

"אידיוט מלידה"-הוסיפה השוטרת שפרצה לחדר ראשונה.

הם קשרו את ידיו באזיקים ודחפו אותו לניידת.

"אבל באמת עכשיו, מה אני עשיתי?"-שאל טום בכנות

"אז אתה רוצה לשחק אותה טיפש שלא יודע כלום אז אין מה לעשות.אתמול בלילה רצחת את אחיך התאום ביל."-אמר אחד השותרים בהתנשאות

"מההההההההההההההה?!?!?!"-קפץ טום ממקומו.ישר שני שותרים החזיקו אותו והושיבו במקומו.

"הי,הי, לא להתפרץ כך!"-התעצבן שוטר שמן ומגודל.

טום לא האמין שהוא עשה את זה.הוא לא האמין שהוא רצח את אחיו התאום.למרות שכבר איזה 8 חודשים הוא שונא אותו ונוטר אליו טינה רבה, אך הוא עדיין נשאר אחיו.אחיו המת.

~-

"20 שנה בכלא"-פסק השופט

נשמעו קריאות בוז מכל הכיוונים.בשופט פגעו כ-20 ביצים סרוחות.

"בסדר, בסדר, אז 10 שנים"-אמר השופט בעודו מנסה להעיף את הביצים מחליפתו.

"אבל הוא היה שיכור!"-נשמעה צרחה, שעליה חזרו עוד עשרות קולות.

'לעזעזל איתם, לא נותנים להכניס בן-אדם לכלא בשקט'-הוא חשב

"אז 5 שנים וזה ס ו פ י.ובגלל שסכום השנים קטן פי 4, תשהה בכלא מבודד בסיביר."-אמר השופט בקול מרוצה.

נשמעו קריאות בוז מכל עבר.

"ושום דבר לא ישנה את החלטתי, גם את תשחדו אותי ב20 מיליון דולר או יותר."-הוסיף השופט.

'בעצם, 20 מיליון דולר מ מ ש לא יזיקו לי'-חשב.

טום הסתכל במבט מתוסכל על העולם, יודע שהוא לא יראה אור שמש במשך 5 שנים שלמות.5 שנים ארוכות ומייגעות.

~

"ומה אתה הולך לעשות כדי לפצות אותי שאני לא אתבע אותך על כל מה שעשית, ולא רק לי?"-שאלה לוסי בשיא הרצינות

"אממ........לרשום אותך לקורסי משחק בהוליווד ושאני אשלם עליהם?"-אמר גוסטב וישר סגר את פיו בידיו, מבין את הטעות שעשה.

"אין בעיה.עוד חודש אני שם או שאתה יושב עם טום בכלא מבודד בסיביר הקפואה והמושלגת."-היא אמרה בקול מרוצה.

"בסדר..."-אמר גוסטב חסר האונים.

"מושלם"-אמרה לוסי ויצאה לכיוון ביתה החדש (כבר אמרתי שגיאורג נדלק עליה אז הוא שכר לה דירה?), להתחיל לארוז את חפציה.

אפילוג

כבר לאחר שנה בכלא טום איבד לגמרי את שפיותו.הוא לא זכר כלום מחייו הקודמים.הוא אפילו לא הבין מדוע הוא נמצא בכלא.

השומרים התלוננו הרבה פעמים שהוא שר שירים דביליים כל כך חזק, עד ששמעו אותו 3 מסדרונות מתאו.אך הם לא רצו להודות שקולו היה מדהים.

לוסי סיימה את הקורסים תוך שנתיים.בהתחלה היא ביצעה תפקידים קטנים ולא משמעותיים.אך פעם אחת היא נאלצה להחליף כוכבת אחת שהתפטרה.הבנאי ראה שיש לה כישרון מדהים למשחק, לכן נתן לה לככב בסרטים רבים לאחר מכן ושילם לה לא קצת כסף.היא נעשתה כוכבת הוליווד.

-

בחלוף עוד 3 שנים שיחררו את טום מהכלא.

"איך קוראים לי?"-הוא שאל את הפקידה

"טום קאוליץ"-ענתה באדישות

"שם מכוער.איזה עוד יש?"-שאל טום

"אפשר טום קרוז.הטום הקרוז האחרון עלי אדמות התאבד לפני שנתיים"-הציעה הפקידה

"טום קרוז נשמע מגניב.אני טום קרוז"-אמר טום בקול ילדותי

"אה, ושכחתי לומר לך שנולדת בראשון לספטמבר 1989"-נזכרה הפקידה

"אז אני בן...אממ...עשרים וחמש?"-שאל טום

"כן"-אמרה הפקידה והוסיפה לעצמה 'אז הוא דווקא לא צריך טיפול פסיכיאטרי אם הוא עדיין זוכר חשבון..בטח פעם היה לו אופי חזק ואמיד'

"טוב..אז אני הולך.."-אמר טום והחל ללכת לעבר המכונית שתסיע אותו לשדה התעופה.הוא התכוון לטוס לארה"ב ולהתחיל חיים חדשים.

-

טום צבע את שיערו לשחור.קצות שיערותיו נגעו קלות בכתיפיו.שיערו היה חלק ובוהק.הוא תמיד לבש בגדים שחורים עם גולגלות.הוא נעשה אימו.

הוא החל את קריירת השירה שלו כשחתם על חוזה עם "יוניברסל".לאחר עוד שנה הוא הוציא את האלבום הראשון שלו, "FORGOTTEN", איתו זכה להצלחה עולמית.

-

לוסי נכנסה למועדון האפטרפארטי  של טקס פרסי ה"גראמי".לא מזמן היא נפרדה מהחבר שלה, ואפילו לא איכפת לה.היא אפילו לא אהבה אותו.

טום נכנס מאושר לאותו מועדון.הוא לא האמין שהוא מקבל "גראמי" כל כך מהר.

'חסרה לי רק אהבה'-חשב טום לעצמו

-

באותו ערב טום ולוסי נפגשו.הם התידדו ישר, והתאהבו זה בזה במהירות.כבר לאחר חודש הם הודיעו על החברות שלהם לתקשורת.

אך הם לא היו סתם זוג כוכבים רגיל, הם נפגשו פעם.באותה פעם הם היו בזהות אחרת לגמרי.לא היה להם מושג שהם נפגשו עוד לפני האפטרפארטי של ה"גראמי".

לאחר 4 שנים (כשהם היו כבר בני שלושים) הם התחתנו.כמובן שהפאפאראצי הסתערו על החתונה, למרות שהיתה מוסתרת ושמורה בסוד.

נולד להם בן יחיד, והם קראו לו זאק.שיערו היה שתני.

יום אחד, כשזאק היה בן 15, הוא יצא לסלון ביתו בסקיני ג'ינס, חולצה שחורה, ג'קט כתום, איפר קל בעיניו, שיערו שחור ומסורק בתסרוקת מנגה.

"אלוהים אדירים, זאק!לך לחדר שלך, תתלבש נורמאלי ותישאר שם עד שתחליט ללכת למקלחת ולשטוף את התסרוקת המזעזעת הזאת.אסור שהפאפאראצי יראו את האסון הזה על הראש שלך ואת הבגדים המגעילים האלה!"-כעסה לוסי

מאז זאק הפך לראפר.כמובן שהוא לא שכח לעשות ראסטות.מריאנה פיט היתה חברתו, והוא אהב אותה בכל ליבו.

יום אחד זאק הביא לטום גיטרה חשמלית לבנה.היא היתה ישנה ושרוטה.נראה היה כי לא ממזמן הוציאו ממנה שכבת אבק עבה במיוחד.

"מה זה?"-שאל טום בבלבול

"אתה לא תאמין, אבל הגיטרה הזאת היתה שייכת לטום קאוליץ!"-התלהב זאק

'ממ..נשמע מוכר..'-חשב טום

"ומי הוא היה?"-שאל טום בבלבול

"הגיטריסט האגדי של להקת 'טוקיו הוטל'!"-אמר זאק באושר

"אז למה הגיטרה במצב הזה?"-לא הבין טום

"שמו אותו בכלא בשנת 2010 על כך שרצח את אחיו התאום.."-כאן קולו ירד-"..ביל.מאז אף אחד לא שמע עליו."

"זה היה 11 שנים לפני שנולדת"-נדהם טום

"כן, אבל אתה בגילו וגם לך קוראים טום!"-הצהיר זאק

"קורה.."-אמר טום בשקט.כל מה שזאק אמר היה מוכר מאיפהשהו, אך וא לא הצליח להיזכר מאין.

לאחר שזאק הלך הוא החל לבחון את הגיטרה הישנה.

פתאום הוא נזכר בהכל.הוא טום קאוליץ.הוא הרג את ביל.הגיטרה הישנה הזאת פעם היתה הגיטרה האהובה עליו.הוא היה הגיטריסט של הלהקה 'טוקיו הוטל', שהיתה מפורסמת מאוד בזמנה.

עברו 28 שנים מאז שהוא רצח את ביל.27 שנים שהוא בכלל לא זכר זאת.27 שנים שבהן אפילו לא היה לו מושג איזה חטא גדול ומזעזע הוא עשה.

ואז הוא הבין עוד משהו, קטן, אך משמעותי.נשמתו של ביל אחיו נכנסה לגופו של זאק.

נו איך?

הרבה צמרמורת??

אז יאללה, 20 תגובותישנס והחלק האחרון של הפרק האחרון אצל ליאור, ואחריו הפיק החדש יחד עם העיצוב החדש

כל מה שאתם צריכים זה רק להגיב

עריכה 16/5 17:03 :

הכנתי כפתור מ-ד-ה-י-ם של טומי ;)

לקח לי המון זמן להכין אותו O:

אז יאללה קבלו אותו במחיאות כפיים:

נכון יאפה??

D=

-

יש עיצוב כבר מוכן ללחישות, אז קדימה חברהס, תגיבווו

נשאר לכם רק עוד 8 תגובות (כלומר 4 כי אני עונה על כל תגובה שיש )