חזרתייייייי  =] =] =]]]]]

בלי הרבה מידע כי עוד 5 דקות אני חייבת לעוף מהמחשב.. S=

רק אגיד שהיה נורא כיף וגם קניתי פוסטר ענק של ט"ה (אם 8 דפים זה קטן-אני אתאבד)

פרק 3

בעשרה לשמונה הארי יצא, משאיר אותי, רון והרמיוני להכין שיעורי בית בסלון גריפינדור.

"מעניין מה דמבלדור רוצה מהארי.."-אמרתי, שקוע במחשבות.בכלל לא התייחסתי לשיעורי הבית, פעם ראשונה בחיי.

"אולי זה קשור לוולדמורט....שניכם, אולי תפסיקו עם זה כבר?!"-הגביהה את קולה הרמיוני כשהבחינה את הרעד שעבר ברון ובי בו זמנית כשאמרה את שמו של אתם-יודעים-מי.

לאחר כשעתיים הארי התפרץ לסלון, חיוך מרוח על פיו.

"נו, איך היה?"-מיהר רון לשאול

"דמבלדור הראה לי זיכרון בו מראים את בית אמו של טום רדדל."-ענה הארי בפשטות.

"מי זה טום רדדל?"-שאלתי בביללבול

"זה-שאסור-להגיד-את-שמו"-ענה רון במהירות

עברתי על שלושתם במבט מבולבל ומבוהל בו זמנית.

"זה שמו של וולדמורט כשהוא עוד למד פה בהוגוורטס."-הבהירה הרמיוני.ברגע שאמרה את שמו של אתם-יודעים-מי ישר נתקפתי רעד.

"הוא למד בהוגוורטס?!"-שאלתי כשהתעוששתי

"כן, לפני כ-50 שנה"-ענה רון.

"כל המורים אהבו אותו אז, חוץ מדמבלדור."-הוסיף הארי

הייתי מופתע יותר מאשר הייתי מופתע אי פעם בחיי.אתם-יודעים-מי למד בהוגוורטס?הוא היה התלמיד החביב על כל המורים חוץ מדמבלדור?מוזר.זה באמת נשמע לי מאוד מוזר.

"אה...מה עם שיעורי הבית?לא סיימנו אותם ויש לנו מחר שיעור עם סנייפ!"-אמרתי בבהלה.ממש לא רציתי להסתבך בשיעור של סנייפ.

"וואי נכון!"-נבהלה הרמיוני וישר התנפלה על שיעורי הבית שלה.לקחתי דוגמא וגם התנפלתי עליהם כמו זאב רעב שרואה טרף חסר אונים המתקדם אליו במהירות.

-

עבר שבוע משעמם ששום דבר יוצא מהשיגרה שלי לא קרה.

סנייפ הספיק לנזוף בי פעמיים רק כי לא עמדתי איפה שהוא רצה (הוא שונא את גריפינדור ועושה לנו דווקא, הא?).

טום ודראקו מאלפוי הספיקו לצחוק וללגלג עלי, מוסיפים את הגוסטב שוופר או איך שלא קוראים לו כל פעם, טוענים שהציונים שלו יותר גבוהים ושהוא כבר עקף אותי בכל המקצועות.הם גם טענו שיש לו הרבה יותר חברים ממני.

"לא איכפת לי מכם בכלל ומגוסטב שוופר הזה או איך שלא קוראים לו."-אמרתי להם כל פעם באדישות, מתרחק מהם בצעדים מהירים.

וכך, ביום ראשון, היום האחרון של השבוע הזה, התקדמתי אל הספריה.כבר היה חשוך.המסדרונות היו מוארים בלפידים.אף אחד לא נראה בסביבה.

'כנראה כולם משחקים עכשיו בסלונים שלהם'-חשבתי לעצמי בעודי מתקדם לעבר הספריה.

לפתע ראיתי צל שחור של מישהו שגם התקדם אל עבר הספריה, רק מהצד השני.מפני שלא ראיתי את האדם עצמו, המשכתי ללכת אל הספריה כאילו כלום לא קרה.

'בטח זה פיבז..'-חשבתי לעצמי כהסבר למה שראיתי.

הצל הלך והתקרב אלי, ואני הלכתי והתקרבתי אליו.

דחקתי את רגשות הפחד לפינה קטנטונת בליבי, והמשכתי ללכת אל עבר הצל והספריה, עיניי עצומות בכוונה.

לאחר עוד כמה צעדים נתקלתי במשהו ונפלתי על הריצפה.

"אההההההההההההה"-שמעתי צרחה.

"אההההההההההההה"-לא יכולתי לצרוח גם.

פתחתי את עיניי.על הריצפה ממול ישב נער בלונדיני, בן גילי.הוא נשם בכבדות, מסתכל עלי בפחד.

"איך הבהלת אותי!"-אמר הנער לאחר שנרגע

"ואתה לא חושב שלא הבהלת אותי עם הצל הזה?!"-לא יכולתי להחזיק את עצמי.

מה הוא חושב לעצמו?!שאני בובה בלי עין?!

קמתי על רגלי, מתקדם את 2 הצעדים שנשארו לי עד הדלת לספריה.

"דרך אגב, קוראים לי גוסטב שפר"-אמר הנער.

"איך אמרת?"-ישר הסתובבתי.

האם זה הגוסטב הזה שטום כל הזמן מדבר עליו?

"גוסטב שפר"-חזר הנער

"אה, ולי קוראים ביל קאוליץ"-אמרתי

"אתה..יש לך משהו משותף עם..עם..טום קאוליץ?"-שאל בחשש

"אני האח תאום שלו.למה?"-שאלתי

"אמא'לה!"-צעק הנער, קם במהירות על רגליו ומתחיל לרוץ.

"תירגע, אני לא כמוהו, אני לא אעשה לך שום דבר רע.תאמין לי, הוא כל היום נתפל אלי יחד עם המאלפוי הזה ומנסה להעיליב אותי, מה שכמובן לא מצליח לו"-אמרתי בקול מרגיע

"אהה..מזל"-אמר גוסטב, עדיין מתנשם בכבדות.

"וואי, כבר עשרה לשמונה!עדיף להתחפף לסלון ומהר לפני שפילץ יתפוס אותנו!אה, ושכחתי לשאול-אתה ברבנקלו, נכון?"-אמרתי.לא האמנתי על עצמי שיש לי פתאום כל כך הרבה בטחון.הרי אם אותה סצנה היתה בשנה שעברה, אני בטוח שהייתי בורח שם כל עוד רוחי בי במקום לנזוף על גוסטב ולבסוף להיגרר לשיחה ידידותית.התפלאתי על עצמי.

"כן, אני ברבנקלו.יאללה ביי!"-אמר הנער והחל לרוץ לכיוון הצד השני של המסדרון.גם אני לא בזבזתי זמן ורצתי במהירות לכיוון סלון גריפינדור.פגישה עם פילץ הייתי מאחל רק לטום, מאלפוי וג'רי.

כשהגעתי לסלון סיפרתי על המקרה לארי, רון, והרמיוני.הארי ורון לא יכלו להפסיק לצחוק כשתיארתי להם איך גוסטב ברח ממני כשאמרתי שאני אחיו התאום של טום.הרמיוני, לעומתם, חשבה שזה ממש לא מצחיק ושזה גם לא פייר לצחוק על גוסטב, ושזו לא אשמתו שטום ודראקו נתפלים אליו כל הזמן עד שהוא כל כך מפחד מהם.

סיימתי במהירות את שיעורי הבית למקגונגל והלכתי לישון, מאושר שהשבוע המשעמם הזה נגמר באירוע כל כך מצחיק ומיוחד.

פאדיחות XD XD XD

יאללה 10 תגובותישנס ופרק 4 (שעוד לא סיימתי לרשום )