החיים זה לא פיקניק

בחירת שם היא דבר רציני ומהותי ואין להקל בכך ראש, ולא משנה אם השם נבחר לילד שטרם נולד, חיית מחמד, בלוג או שם משתמש בפורום.
הקריטריונים שמנחים אותנו הם מן הסתם שונים בבואנו לבחור שם לבן הבכור או לבלוג, אבל בכל המקרים מדובר בצעד שדורש מחשבה.

כשפתחתי את הבלוג לפני כשנה וחצי נזכרתי לחשוב על סוגיית השם רק כשהתבקשתי לבחור בו. לא היה לי מושג אפילו באיזה כיוון למקד את חיפושיי. אחרי דקות ארוכות של הגות מעמיקה מצאתי שם כלשהו והקלדתי את התווים בעליצות. עשרים דקות לאחר מכן עדיין הייתי כלואה בלולאה:
"שם זה תפוס. אנא בחר שם אחר".

על השם לבלוג, "החיים זה לא פיקניק", חשבתי די מהר. ראשית, אין מניעה שכמה בלוגים ייקראו באותו שם, אז לא נאלצתי להעמיד את היצירתיות שלי במבחן ולחשוב על הרבה שמות. שנית, זהמשפט שאמרו לי הרבה בילדותי, מה שכנראה גרם לי לאמץ נקודת השקפה צינית ומרירה-משהו כלפי החיים, היקום וכל השאר (או שאולי זו השפעתם הברוכה של הוריי, שני אנשים ציניים ועוקצניים לא פחות). היה לי ברור שבבלוג שלי ארבה להתמרמר על העוולות שהעולם גורם לי והשם הזה נראה לי הולם [1]. אבל איזה כינוי כדאי לי לבחור לעצמי?

כאמור, כל שם שניסיתי כבר היה תפוס. מצד שני, לא הספקתי להעמיק במחשבה על המשמעות שאני רוצה ששמי ישדר. החלטתי אפוא לחפש שם בעל צליל נעים לאוזן. בהיותי חובבת מדע בדיוני נכנסתי לוויקיפדיה לערכים על סדרות טלוויזיה מד"ביות וחיפשתי שם השראה. מפה לשם התגלגלתי לדף של הארי פוטר ומצאתי שם בעל צליל נעים – Bellatrix. אך אויה. גם שם זה היה תפוס. הרגשתי כבר מותשת מכל החיפושים וצליל ה"טריקס" בשם מצא חן בעיניי, ולכן הוספתי לו בחמת זעם את הספרות השטניות 666 ונשמתי לרווחה כשהכינוי שלי התקבל במערכת. כך נולד הבלוג "החיים זה לא פיקניק" מאת הבלוגרית הטרייה והנרגשת בלטריקס666. מה שלא ידעתי כשבחרתי בשם הזה הוא מי זה בלטריקס [2] ומה השם הזה אומר.

את כל זה גיליתי מאוחר הרבה יותר, כששמתי לב שאחיותיי לשם הן בנות 13 לובשות שחורים שמעריצות את הארי פוטר, אותה סדרת ספרים קסומה שלא צלחתי יותר משניים או שלושה עמודים מן הספר הראשון בה. עוד אינדיקציה לכך שעשיתי בחירה גרועה הגיעה בדמות תגובה של חסר מעש שהעיר לי שאני כותבת סבבה, אבל הכינוי שלי גורם לי להצטייר כבת 15 ומבריח ממני קוראים פוטנציאליים. מיד החלטתי להיפטר מהמכשפה,  אבל עדיין לא היה לי רעיון טוב יותר לשם. משהו שהרגשתי שבאמת מייצג אותי.

בחרתי בנו אנג'ל בעקבות התקליט של דידו שנקרא כך ואהוב עליי ובגלל שאני באמת לא מלאך. אני משתדלת להיות הכי בסדר שאני יכולה, אבל יש לי רגעים של זדון שכבר למדתי להשלים איתם. אחרי כשנה בתפקיד נו אנג'ל חשבתי שהיה מתאים לי כינוי כמו מילה בסלע או מילים כדורבנות או תנועת הצופים או משהו דו משמעי כזה, אבל הרגשתי שאני כבר מוכרת מדי בשם נו אנג'ל ושמאוחר מדי לשנות. כשהעזתי להחליף את אוואטר החיפושית שלי באחר קיבלתי תגובות רבות של חוסר שביעות רצון ומיהרתי להחזירה למקומה. נראה לי שכבר אשאר נו אנג'ל. התרגלתי.

העברתי את הלפיד אל מלפפון, פיקולו, מדו ולה-סאן, אבל בינתיים זה הפך לנושא החם של סוף השבוע, אז קדימה, תתפרעו.

 _____________________________________________________________________________________________

[1] אין לכם מושג כמה זמן הקדשתי למחשבה על הסוגיה הבאה: לכתוב החיים זה לא פיקניק או החיים הם לא פיקניק?
[2] גם לא ידעתי שזרש תתחיל לקרוא לי בלה.