היה פשוט...
באמת שאי אפשר לתאר במילים. אם כמה קלישאתי שזה נשמע...
פשוט היה הכל.
זרקו מילה, היה את זה.
נחמד? מצחיק? שואה? היה הכל...
כיף, עצבות, אהבה, התעלמות, התרגשות, אדישות, שנאה, פחד, צחוקים, רצינות, געגוע...
היה פולין.
ומעבר לזה?
חזרתי לפני כמה ימים... הגוף כאן, אבל הראש עוד שם.. בטרבלינקה, בבירקנאו..
מנסה להחזיר את עצמי לשגרה, אני די בטוח שהנכשל שאני עומד לקבל במתמטיקה יעשה את העבודה. (:
טוב אני עצבני כי סיימתי כאסח עם אמא, אכתוב בקרוב.

פרח שהיה בערוגה ממש מחוץ לקרימטוריום במיידאנק.
רק המחשבה על חיים כל כך יפים, מחוץ למקום כל כך נורא...