היי ^^ לפני שעה בערך הסתיימו הלימודים והתחילה חופשת פורים (יומיים,בסה"כ..
)
ביום רביעי באנו עם התחפושות לביה"ס: התחפשתי לברבי 
זה יצא חמוד :)
אבל מה אני חופרת לכם? תהנו..
ראיתי מישהו גבוהה כזה עם שיער חום עד לכתפיים.. לא ידעתי מי זה ורצתי למטה.
בדרך,במדרגות האחרונות קפצתי ופתאום חטפתי מכה חזקה בראש.. "אוו.." הנחתי את ידי על הראש.
"אני מצטער רובי" ענה לי.
לי הוא השכן שלי,הוא מהכיתה המקבילה.
יש לו שיער חום,ועיניים חומות בצבע דבש,ומשקפיים. הוא לא כ"כ מקובל בשכבה,אבל לא נראה שזה מפריע לו במיוחד,הוא די שקט..
"מצטערת.." לי לא השיב,לרגע הוא בהה בנקודה לא ברורה,ואז הוא יישר את המשקפיים על אפו ואמר:"מצטער,אבל יש לי שיעור פסנתר,אני חייב לרוץ" והוא הלך משם. המשכתי משם,עדיין סופגת את המכה.
ירדתי למטה,וזיהיתי את ה"מישהו",זה היה איתי אח של יעל.
"היי איתי,מה קרה?" שאלתי אותו. "בואי,מהר."
"מה קרה?"
"לפני שעה בערך.." הוא החל לדבר,אני חושבת שראיתי אותו בוכה..
"יעל,הייתה בדרך לאנשהו.." הרגשתי שהיה קשה לו לדבר.
"נו מה קרה,אתה מלחיץ אותי?"
"היא עברה בכביש,ונדרסה." הוא סיים את המשפט.
הבטתי בו בתדהמה. הרגשתי מן גוש ענק בגרון שלי שעומד להשתחרר כל רגע..
"היא בביה"ח עכשיו,אם את רוצה לראות אותה" הוא אמר לי.
"תודה שהודעת לי" אמרתי לו וחיבקתי אותו. הוא הנהן בראשו,והלך.
החלטתי ללכת לבקר אותה עכשיו,בדרך קפצתי לחנות פרחים וקניתי לה זר ענק.
-
דפקתי על דלת החדר. "יבוא" נשמע קול חלש. פתחתי את הדלת.
יעל שכבה במיטה,השיער שלה היה דבוק לפנים,והיד שלה הייתה חבושה.
"היי" היא חייכה אליי חיוך קלוש.
"היי איך את מרגישה?" שאלתי,והנחתי את הזר על השידה הקרובה.
"ככה.."
"איך..איך זה קרה..?" שאלתי.
"הייתי בדרך לבית של הפרוויטים,הזמינו אותי לעשות בייביסיטר על הילה.בקיצור,הלכתי והגעתי למעבר החצייה,היה אור אדום וחיכיתי,וכשהתחלף לירוק,בדקתי שאין אף מכונית שמגיעה,בכל זאת רחוב סואן..לא היה אף אחד,התחלתי לחצות והגיעה מכונית בהירות ו..זהו.."
"והנהג?" שאלתי. "ברח." משכה בכתפיה. "הרופאים אומרים שיחסית למקרים אחרים,יצאתי זול,בערך.." הוסיפה.
דיברתי איתה עוד כמה זמן,ואז הגיעה אמא שלה. "אני צריכה לזוז..תרגישי טוב." אמרתי וחיבקתי אותה. "ביי" היא השיבה לי והלכתי הביתה.
-
למחרת בבוקר,כשנכנסתי לכיתה,הקיפו אותי חבורת בנות שרצו לדעת מה שלום יעל.
סיפרתי להן,ופניתי ללכת למקום שלי.
פתאום ראיתי שבמקום שלי יושב ילד חדש. "אממ..היי?" הוא הביט בי במבט מזלזל. "היי" השבתי לו בכעס "אתה יושב במקום שלי,אכפת לך?"
"לא" הוא חייך אליי חיוך מעצבן.
"תגידי..יש לך חבר?" הוא חייך בערמומיות.
הסמקתי קצת,אני לא רגילה כשאומרים לי דברים כאלה.. "לא." השבתי "ובטח שזה לא יהיה אתה.." חשבתי לעצמי. "אגב אני אלעד"
"יופי לך אלעד.עכשיו אתה מוכן לזוז?!" העליתי את הטון שלי.
אלעד לא השיב,וקם אל המקום שלידי..המקום של יעל.
"אוווף..עם איזה צרה נתקעתי?!" חשבתי לעצמי. "אהממ..אלעד? זה המקום של חברה שלי,היא בביה"ח,ואני חושבת שהיא תשמח לחזור למקום שלה כשתגיע."
"עד שתגיע.." השיב לי. באותו רגע רציתי להעיף לו סטירה. אח"כ המורה הציגה אותו,והעבירה אותו לשורה הראשונה.
-
בהפסקה,ישבתי במקום שלי. לא היה לי כוח לאף אחד..
"מה קרה רובי?" התיישב שון במושב שלידי.
"כלום.." עניתי לו,והנחתי את הראש שלי על כתפו..לא יודעת מאיפה בא לי האומץ.. בהתחלה,הוא היה מופתע,ואח"כ רק חיבק אותי.
-
בסוף הלימודים הלכתי איתו ביחד הביתה. "תגידי.." הוא שאל אותי "את יודעת אם ליעל יש מישהו?"
זהוו.. פורים שמח! ^^
מור
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
