שקט קצת מפחיד קצת נעים..
חזרתי מארוחת ערב אצל סבא וסבתא.
זה עושה להם טוב,מין מחויבות כזאת..כולם נסעו לטיול ונשארתי לשמור על הפוך שלי,הלכתי לשם ובדרך היתה רוח מדהימה אבל לא היה קר,מזג אויר מושלם...
שמעתי בדרך את name של ה goo goo dolls וזה רק הוסיף לתחושה הרגועה הזאת של שישי בערב
תמיד ברגע שאני מגיעה לשם אני נהיית לחוצה גופנית ואיטית נורא,מפחדת לא להרוס לא לפגוע לא להפיל,יש לי הרגשה כאילו אני בחנות מתנות קטנטנה וכל תנועה הכי קטנה שלי תפיל משהו ותשבור.
סיפרתי להם שאני מרוכזת בהצגת סיום וסבתא שאלה אם אני כבר בי"ב..עניתי שכן ושאלתי אם הם עדיין זוכרים אותי תינוקת...שניהם ענו בכזאת הסכמה...דבר נדיר אצלם.סבא אמר שבמלחמת המפרץ הוא היה "מגן עלי" כשהיתה הזעקה כדי שאם יקרה משהו זה יקרה לו,מעולם לא שמעתי את הסיפור הזה,וזה גרם לי להנמס טיפה.
ככל שדיברנו על סוף השנה על הצבא והלאה התחילו רגשות הסיום לעלות לי ולהעשות מוחשיות יותר,אני לא קולטת שזה הולך להגמר..עצוב לי..
כל הרצונות שלי לצאת מהמקום המוכר הזה והבטוח,להתחיל קשרים חדשים ולשים את העבר בעבר,נשכחים ליד הפחד מהעתיד,הפחד מהגעגוע ומהלא נודע.
הספיק לי וסבא החזיר אותי הביתה.
מקושרים ופייסבוק מסתכלת על אהובים וקשה לחשוב שאפסיק לראות אותם כל יום,אבל העידוד בקשר לכל החויה של ההצגת סיום עוזרת טיפה.
אתמול בסטודיו נשברתי,לפני שבועיים המורה שלי נתנה לנו לבנות קומפוזיציה,עבדתי עם חברה ונתתי המון ממני,היא החליטה שזה לא מתאים ולכן הורידה את הקטע.
לאחר מכן לא הגעתי לסטודיו במשך שבוע,
אתמול הלכתי לדבר איתה,הוצאתי הכל החוצה והייתי גאה ביכולת שלי לדבר כל כך אמיתי מול מישהיא עם סמכות מסוימת..למרות שסמכות מעולם לא היתה הבעיה שלי...
היא סיכמה את השיחה ב-בחירה שלך-להעמיד את הרגשות בצד או לפרוש.
רגשות בצד?!...אז אני כבר לא יהיה מיכל.
לקחתי את הגרביון שלי הבגד גוף והחותלות,נכנסתי לשירותים והתלבשתי..
התחממתי לבד עם הבר.כל כך קרובה לשפגט.
ישבתי בצד והסתכלתי עליהן רוקדות,פתאום נקלט לי עוד יותר באיזה זלזול היא מתנהגת ומתנתקת לחלוטין מהרגשות שלה,
הרגשות עלו והתחלתי לבכות.
ממש לבכות.
לא בכיתי ככה לפחות שנה.
קיבלתי חיבוקים מדהימים...כל כך אוהבת את הבנות האלה. הרבה משפטי "היא כלבה" והמון אהבה.
לא יכולתי להשאר לשיעור עם הלהקה,המבט שלה כשהיא רואה אותי מתפרקת לא נמחק לי,זלזול ואי אנושיות מוחלטת.
היא יודעת שאני בן אדם חזק,המון רגשות אבל לא בוכה ככה סתם.היא מכירה אותי שנים.
יצאתי החוצה לאחר חיבוקים נוספים היתה שיחה טובה עם יעל..
אימא באה והתנהגה כמו תרנגולת ששומרת על האפרוחים שלה.
מי שמכיר את אימא יודע שהיא הכי לא כזאת בעולם,היא נותנת לי להסתדר לבד ונורא סומכת עלי,אבל איכשהוא כל הקטע עם המורה נגע לה בול בנקודה והרגשתי קצת מגוננת.היה נעים.
עם הדמעות שהמשיכו באוטו שמתי את הכתר שקניתי מוקדם יותר ואמרתי לאימא שלמרות הכל אני הנסיכה...
תכנונים למקלחת ולקורנפלקס הסתיימו במקלחת ושינה מקסימה.
שבע בוקר,מתלבשת מתארגנת ועבודה.
חזרתי בשתיים עשרה לבית ריק ונעים.
קורנפלקס מחשב לולי שהייתה חסרה לי וקצת בר שברח לשחק כדורגל,
נרדמתי מול ערוץ שמונה עד ארבע.
טלפון לאימא שהכל בסדר ושאני אוהבת אותה,טלפון לסבתא שאני אגיע לאכול שלא ידאגו ומחשב.
דוד,מקלחת,בגדים שעושים נעים והופ לסבתא וסבא
נורא גאה לי להגיד "אני לא רואה טלויזיה (חוץ מהשרדות)"
עכשיו קצת טלויזיה קורנפלקס ושינה בספה...
הכל נראה כל כך טוב מרחוק,היא הזכירה לי שלא היה לי כל כך טוב איתך,שזה לא היה זה,שהיינו שונים מידי,ואני לא יכולה להתווכח,התגברת מהר לפי דעתי,אבל גם אני התגברתי,מוכנה נורא להרפתקה חדשה,עם שינוים ותיקונים עצמים הפעם יהיה טוב יותר.
שבת שלום ומבורך ברוכה הבאה שבת המלכה שבת-שלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
