לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

You cant put your arms around a memory


כינוי: 

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   




הוסף מסר

4/2008

הנה הם באים...


אני יושבת בחדר הקר עם זירו ביד פלא 10 ס"מ ועינים שרוצות להעצם,

חזרתי מהבצפר,חזרות למסיבת סיום,מותשת ברמות שקשה לתאר,אתמול בסטודיו הייתי חייבת לשבת,השרירים שלי כואבים,הכל כואב לי,הראש מפוצץ לי וזה טיפה יותר מידי,

נתחיל מהבוקר של אתמול,

בוקר,חיבוק מקסים עם אימא שחגגה יומולדת,

הסעה מצחיקה,

ובום,

מיכל מיכל מיכל,שאלות שאלות שאלות,טלפונים אסאמאסים וריקוד על שלוש חתונות באותו הזמן,

לספר מחזור- לא הגעתי,

למספיק חיבוקים -  לא הגעתי,

ללשבת על האבן ולנוח - לא הגעתי,

רק התרוצצות,התעצבנות,הסברים ושוב ושוב,אני עייפה ורעבה והסבלנות שלי הולכת ומטמעת, וכולם דורשים ומתלוננים מבקרים וזה הרבה,כמעט יותר מידי,

הביתה לשתי שניות ויצאתי,

בדרך חזרה אימא קנתה לי גלידה =),לא להאמין אבל נראה לי זאת היתה הפעם הראשונה בחיי שסיימתי!!.. היה כלכךךךך טוב =)....מזכיר לי את הסיפור הקצר 'דבר קטן וטוב',עצירה של חמש דקות מהסדר יום המוגזם הזה,

וישר סטודיו,הביתה,סידורים למסיבת סיום,ולישון,

 

בוקר,קמה לבית שקט,פתק ענק -בהצלחה!,תיק תיקייה וצעיף וזזתי,טסט פנימי,לחץלחץלחץ עברתי,אבל המון המון המון שטויות,הייתי מאוכזבת מעצמי כמו שבחיים לא הייתי,מאוכזת מאוכזבת וכמעט ובכיתי תוך כדי הטסט מרוב לחץ ואכזבה,הלחץ גבר עלי ועשיתי שטויות,המוןןן שטויות,

אין באמת מה לחשוב על זה,עברתי נשתפר ובעזרת מישו נצליח לסיים את התקופה הלא חיובית הזאת שנקראת לימוד נהיגה,

 

משם ישר לבית הספר,חזרות,

יושבת לבד על הדשא ומקשיבה להם משחקים,צוחקת לעצמי כי אני יודעת שזה לא הטקסט הנכון,מסתכלים עלי מוזר,מחליפה ילדה,רוקדת,ומשמונה בבוקר המחשבה על הבית לא עוזבת אותי,סוף סוף הביתה,

ועכשיו שקט לי ונורא טוב לי,עייפה,לא רוצה לשמוע יותר על חזרות הצגה שיעורי נהיגה ריבים בעיות או ספר מחזור,

אני רוצה שקט,לפחות להערב ולמחר,

מתמכרת לשיתוף העצמי הזה...

 

חלמתי עליו בלילה,

הוא היה כלכך יפה,

אני זוכרת את היופי שלו,משהו לא מהעולם הזה,אולי זה היה אמור להציג לי את הצורה המעווטת שתפסתי אותו בעבר,

הוא היה אדיש ואני מלאת רגשות,אני חיבקתי אותו והתחלתי לבכות,התגעגעתי,זה היה נורא קצר,ונגמר באופטימיות,אופטימיות שהייתה גורמת לי להמון המון צער וכאב,

אני לא צריכה את זה בחיים שלי,

שמחה שזה מאחורי,המון דברים טוב להיות אחריהם,

 

 

מתגעגעת לימים אחרים.

 

-

מקווה שיש סיבה טובה לקחת ממני מידות של חולצת סבא ובוקסר :$

-

 

שבת שלום וסופשבוע מעולהלה

נשיקות ומלא אהבה

נכתב על ידי , 4/4/2008 13:45  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMichal-Easily Forgotten אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Michal-Easily Forgotten ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)