You cant put your arms around a memory

נמאס לי ממך

נמאס לי מהחוסר יחס שלך

נמאס מההתעלמות

מהאדישות

מהפוזה

מהמבטים

מהנגיעות

משפטים

חיבוקים

חוסר יחס

ציניות

נמאס לי להיות קיימת רק כשנוח לך

נמאס לי שאתה מתקשר שאתה צריך משהו

ומתעלם כשנוח לך

נמאס שאתה משחק אותה ליד חברים שלך

נמאס שאתה חושב שאתה הכי טוב והכי מוצלח

לא זורק חצי מחמאה

אפילו לא בצחוק

ובעיקר נמאס שכל הדברים האלה כלכך....כלכךךךךךך עושים לי את זה.

זה מעצבן

וזה לא פר

ונמאס לי לחשוב שאתה שווה את זה,כי לא,אם ככה אתה גורם לי להרגיש כלכך לא

התגברתי על אחרים וזה יקרה גם איתך

ומעצבן לי וזה מדכא ממש,כי נמאס לי להיות כזאת לוזרית ולא להצליח בכלום,שווה לאפס,

שיעור נהיגה בןןןןן של זונה...וזה כלכך נשכח!!!

כי

שוב דבר לא מצליח לי,מדוכאת ונמאס מכל החרא,

שלאנשים אחרים הולך כלכך,ואני תמיד שמחה במיליון אחוז כשלקרובים שלי מצליח,ואני מרגישה שאנשים שם פשוט לא בשבילי שאני צריכה,

נמאס שאני רחוקה מאנשים שאני אוהבת,

נמאס שאנשים צבועים,

נמאס כלכך מכל החרא הזה,

אם היית יכולה לנשק אותך היית עושה את זה עכשיו,

שונאת את ההרגשה שאתה גורם לי להרגיש,

אין לך מושג מזה נכון?!

כלכך עסוק בעצמך...

תמיד צריכה להתאהב בחראות.

מזוכיסטית בנשמה..

רוצה להעלם ודי

בטוחה שלא תשים לב,

לא לומדת מטעויות של אחרים...

כלכך שונאת ואוהבת אותך.

איפה התקופה של האושר שהבטחתי לעצמי?!...

לפעמים גם לי נמאס לחכות...

איפה הברכה שלי ואיפה הים ואיפה החיבוק המטומטם שלך?...

"למה את שומרת על עצמך?!"...ואז אני לא שומרת...ומסתכנת כמה שאני מצליחה...ונפגעת ואנשים ממשיכים בשלהם מה זה שווה בכלל?!...הפסד שלי ורק שלי...

לא יודעת איך לצאת מזה...

ונמאס לי לטעות...