You cant put your arms around a memory

אני הולכת כל עשר שניות לכיוון הפלאפון לראות שבמקרה לא פיספסתי שיחה או הודעה.

אני כבר לחוצה ומשגעת את הקו-וורקר שלי,

הוא שולח שהוא אפילו לא ראה את ההודעה מרוב לחץ שהוא עוד מעט יתקשר,

אני מקפצת,

מתארגנים והולכים עם הפלא צמוד צמוד אלי,

מחכה ומחכה והוא מתקשר,

מצלצל ומיד עונה,

"מאמי"

מדברים שתי דקות..

"יפה אחת"

"מה?"

"אל תשברי לי"

אני עם דמעות בעינים

כלכך קשה לי.

אני מתגעגעת כמו שבחיים לא התגעגעתי.