ואוי איזה יום ארוך...!!!!!! בהתחלה היה פורים בבצפר היה משעמם רוב הזמן...
בערך ב-4 הלכתי לפעולה מיוחדת בצופים כי אנחנו מכינים מתקנים צופיים לפורימון שיהיה ביום שישי... (אנחנו בונים בית רוחות..)
והייתי שם עד שש וחצי.. עבדתי רוב הזמן... וישר אחר כך הלכתי לטניס(מי שלא יודע אני כבר 3 שנים בטניס...)
חזרתי הבייתה גמורה, מתה ועייפה ומי שמכיר אותי יודע שכשאני עייפה אסור להתקרב אלי...
אז פשוט התעצבנתי על כל העולם..(אני עדיין מעוצבנת) למרות שאני עייפה אני עדיין חושבת שהכעס שלי על אנשים מוצדק!
אני הכי שונאת בעולם שמבריזים לי!!!! זה פשוט יכול לחרפן אותי!!!!!!!
היום אני וחברה טובה שלי קבענו ללכת ביחד לצופים, כאילו לא קבענו אבל היא אמרה לי שהיא הולכת גם(אז מן הסתם שנלך ביחד...). אני התקשרתי אליה ואז היא בקושי ענתה(היא מדברת חלש בטלפון אבל כשהיא ישנונית אז עוד יותר ובקושי שומעים אותה רק אם ממש ממש ממש מתאמצים..) ואז אמרתי "הלו...הלו... הלו..." בערך חצי דקה והיא לא ממש ענתה אלא ממש ממש ממש חלש שאני לא בטוחה אם שמעתי את זה רק שמעתי קול חלש ואז היא ניתקה... וזה הרגיז אותי נורא כי אמרנו שנלך ביחד וזה מחרפן אותי לפעמים... אבל המעצבן הוא שמחר בבוקר היא נגיד תקלוט שאני לא מדברת איתה ואז היא תחבק אותי ו"תשחד" אותי ובסוף אני אסלח לה וזה קורה הרבה וכבר נמאס לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אולי אני סתם חופרת לכם בשכל אבל אני ממשמתרגזת מדברים כאלה ובמיוחד שזה קורה בצופים כי בצופים לפעמים קורה שאני לבד כזה והכל ... זה די מבאס........ ושהיא "נוטשת" אותי זה פשוט מחרפן!
מה שעוד מעצבן אותי זה שמתי שאני הכי צריכה אותה היא לא נמצאת בשבילי... לה אם היא עצובה או קורה לה משהו אז או חבר שלה איתה או אני.. אבל אני במקומה מרגישה ממש לבד
למרות שיש לי חברות טובות והכל אבל אף אחת לא באמת באמת באמת שם בשבילי שאני צריכה אותה... זה לא שאני מאשימה אותן או משהו אני אוהבת אותן מאוד..! אבל זה לא כמו שיש מישהו שתמיד שם בשבילך..
טוב בכל זאת סורי על החפירה... אני חושבת שפרקתי הכל...=/
ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
