קוראים יקרים שלי, אם יש לי כאלה, אתם מאכזבים אותי.

לא הייתם אמורים לקרוא את הסיפורים הקצרצרים שלי ולהגיב או משהו בסגנון? כן כן, בעיקר אתם ששייכים לטבעת "הסופרים שבינינו". האם לא זאת מטרת הטבעת? תקראו מה שהכל תפוס, מנהלת הטבעת, כתבה שם. הטבעת נועדה שתקראו ותגיבו למה שאחרים בטבעת, ויוצרים אחרים בכלל, כותבים.

~וזאת היתה הפינה שבה אני מנסה לגרום לכם רגשות אשם. לא הצלחתי, נכון?~

ועכשיו לסיפור נוסף שלי, אותו כתבתי בכיתה ט', כלומר לפני שנה ומשהו. כתבתי אותו במהלך צפייה בסרט על חייו של סלבדור דאלי. משמע- יצא לי סיפור משונה והזוי. עזבו. תקראו. לא משנה. ועכשיו הסיפור.

הדף המרובע שלי ואני

ואם האשליה של האשליה היא האמת, הרי שהדף הזה אינו מרובע- הוא עגול. ודאי תגידו שזה לא נכון, שהוא מרובע, אבל הוא בעצם עגול. זוהי אשליה. ודאי תאמרו שאשליות זה שטויות, אבל למרות שהמילים מתחרזות, הן לא אותו הדבר. שטויות זה כיף ואשליות של אשליות הן בהסתברות של 1 למיאית שהכל אמת. ואם כך, אז מה המציאות? ומה זה בכלל מציאות? אולי זו סתם מילה שמישהו החליט להמציא ככה סתם. וגם סתם זה בהסתברות של 200 לאפס וחצי שכל דבר שטות הוא בעצם הדף העגול הזה. ואכן, הדף הזה עגול. ודאי תגידו שזה לא נכון, שהוא מרובע, אבל הוא עגול. וזו עובדה. נקודה. או שתיים. . או פסיק, סימן קריאה! הרי קבעתי שהוא עגול, ומהנקודה העגולה הזו התחלתי להתרחק ולטייל בארץ שלא קיימת, ומשם חזרתי באוטובוס קו  315- 

אל אותה הנקודה העגולה. ובכך יצרתי מעגל. ולכן הדף הזה עגול.

מישהו מעוניין להתווכח? יפה. למדתם היטב שלא כדאי להתווכח איתי, או עם הדף העגול שלי, שאני כותבת עליו דברים עגולים בכתב בעל 0 צלעות ו- 20 קודקודים. אם לא הבנתם- הכתב שלי הוא בצורת מילה. נכון שזוהי צורה יפה לכתוב בה? כמובן. ולכן הדף הזה עגול.