דמיינו גרף כזה.
ממש כמו בשיעורי מתמטיקה המוקדמים.
הגרף למעלה עכשיו.
והוא בכל פעם פורץ שיא גובה חדש!
ואז הוא יורד מעט.
ונשאר שם.
אבל למרות הירידה הגרף עדיין חיובי.
למה?
כי הוא היה כל כך למעלה קודם.
ואז, במילה אחת בעלת שתי אותיות הגרף צונח.
והוא צונח כל כך חזק וכל כך מהר.
שבר כל שיא קודם!
והוא נכנס עמוק באדמה.
והמילה?
המילה היא "גל".
שם חזק כזה...
שפשוט נאמר בזמן הלא נכון והלא רצוי.
מילה שאני כל כך אוהבת.
זו אחרי הכל אני.
ואז הגרף מנסה לעלות,
אבל בכל פעם שהוא מנסה יש משהו מקולל שדוחף אותו חזרה למטה.
אם הגרף עלה שני מספרים המשהו הזה יוריד אותו שלושה.
ואם הגרף עלה עשרים מספרים המשהו יוריד אותו ארבעים.
מרושע המשהו הזה.
וכולם אומרים שזה לא כזה נורא.
זה נורא מאוד.
והמשהו המרושע לא לבד.
יש עוד משהוים קטנים שעוזרים לו להוריד את הגרף.
דכאון?!
עד שחשבתי שמצאתי...
קיים מישהו שאפשר לספר לו הכל על הכל מבלי להרגיש ששופטים אותך?
או לפחות מבלי להרגיש שיש מישהו אחר שהוא מעדיף להקשיב לו?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
